# נ

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/50/

עקר החיות מקבלין מהתפלה, כמו שכתוב: "תפלה לאל חיי". גם על־ידי תפלה משפיע חיות לכל שלשה חלקי עולם, שהם: עולם השפל, עולם־הכוכבים ועולם־המלאכים. ועל כן על־ידי תפלה מעורר כח המלאכים, המנהגים את הכוכבים הממנים על העשבים והצמחים שבעולם השפל הזה ומכים אותם ואומרים להם שיגדלו, כמו שאמרו חכמינו ז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו כוכב ומלאך שמכה אותו ואומר לו: גדל. גם ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים בתפלתם, וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפלתו, כן זוכה האדם למצא את פרנסתו. וזה שאמר הכתוב: "שמרו עדותיו", הינו שמרו את התפלה, שעל־ידה אנו מעידין על אחדותו, ועל־ידי זה: "וחק נתן למו", וחק לשנא דמזונא הוא (ביצה ט"ז). גם על־ידי תפלה זוכה האדם למצא את זווגו. אך כשאדם עומד להתפלל אז באים מחשבות זרות וקלפות ומסבבים אותו ונשאר בחשך ואינו יכול להתפלל.

ותכלית התקנה לזה שתראה שיצאו הדבורים מפיך באמת. ועל־ידי־זה התבה היוצאת מפיך באמת היא תשים לך פתח בחשך שאתה נצוד בו, ותזכה להתפלל היטב. והעקר שבתפלתו ותחנתו ושיחתו בינו לבין קונו, אף־על־פי שאי אפשר לו לדבר שום דבור מגדל החשך והבלבול המסבב אותו מאד מאד מכל צד, אף־על־פי־כן על כל פנים יראה לדבר הדבור באמת באיזה מדרגה נמוכה, כגון למשל שיאמר: ה' הושיעה וכו' באמת. אף־על־פי שאינו יכול לדבר בחיות כראוי, אף־על־פי־כן יכריח עצמו על כל פנים לדבר הדבור באמת בפשיטות כפי מה שהוא. ועל־ידי־זה יאיר לו האמת שיוכל להתפלל ולפרש שיחתו היטב בחסדו הגדול יתברך. ועל־ידי־זה הוא מתקן ומקים כל העולמות, גם על־ידי־זה יזכה לבקע פתחים להחזיר גם אחרים בתשובה להוציאם ממצודות שהם נצודים בהם: שם, סימן ט.

אגב ארחא אעתיק פה מה שספר הרב רבי נפתלי, זכר צדיק לברכה, אודות הדבור הזה. בתחלת התקרבותו לאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה, ראה בחלום שבא אליו אחד מעולם העליון ושאל אותו לאיזה צדיק הוא מקרב, השיבו: לאדמו"ר מברסלב זכר צדיק לברכה. ויבקשהו, שיאמר לו איזה דבר־תורה ששמע מפיו. ולפי שזה היה תכף אחרי שמעו מאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק לברכה, את התורה "תהמות יכסימו" שב"לקוטי מוהר"ן" (חלק ראשון, סימן ט), המתחלת: כי עקר החיות מקבלין מהתפלה, כמו שכתוב: תפלה לאל חיי וכו', אמר לו הרב נפתלי הדבור הזה מהתחלת התורה הזאת, ובשמעו זאת נתלהב מאד בהתלהבות עצום ונשגב, ובתשוקה עצומה ונשגבה, ומגדל התלהבותו ותשוקתו הרים עצמו האיש מהעולם העליון למעלה למעלה, עד שנעלם מאתו. ואחר־כך בא הרב נפתלי זכר צדיק לברכה לאדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה, ויספר לו את מראה החלום הזה. ענה ואמר לו אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה: וכי אתם סבורים, אשר גם בעולם העליון שומעים את דברי תורתי כשמעכם כאן, לא כן היא. שם, ככשומעין איזה דבור משמי הוא ענין אחר לגמרי!:

ועין בספר "עלים לתרופה" (מכתב שכ"ה) שכתב שם: נא מאד בני, הזהר והזהר לקים העצה הנזכרת לעיל באפן שתוכל לחטף מתוך החשך להתפלל בכונה, כי העצה הזאת בדוקה ומנסה אלפים פעמים. אך אף־על־פי־כן הבעל־דבר מתגבר מאד מאד בכל פעם בחשך עצום בכל תפלה, ומסדר במחשבתו מחשבות מבלבלות הרבה בלי שעור, וצריכין בכל תפלה לזכר כמה פעמים עצה הזאת, לפנות ערף מהחשך והבלבולים ולהשתדל לדבר הדבור באמת כפי מה שהוא, ואז יאיר לו השם יתברך הפתחים וכו', עד שיקים כל העולמות בתפלותיו. ראה בני וחכם, החלוק ברגע אחת אצל האדם. כי קדם סבב אותו החשך כל כך, וברגע קלה שהמשיך עצמו לדבר דבור אמת, זכה לקים כל העולמות, כי זה כל האדם, שתלויים בו כל העולמות בכל רגע, אך גדל ההתגרות שמתגרין בו הוא בלי שעור. אך כבר הקדים לנו השם יתברך רפואה על־ידי צדיקי אמת וכו'. ואחרי הודיע אלהים לנו את כל זאת, ראוי לנו וכו' לחתר בכל עת לקים דבריהם באמת, עין שם.