# נח

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/58/

צריך האדם להרגיל את עצמו לדבר בינו לבין קונו באמת גדול לאמתו, עד שיעורר את לבבו באמת, עד שיתחיל לדבר בחמימות שבלב דברי אמת שבלבבו בהתעוררות בתשובה, עד שיראה פחיתותיו וגדלת הבורא, עד שיתביש מאד מלפניו יתברך. כי עד עכשו השליך חטאתיו אחרי כתפיו ולא עין בהם ועכשו כשיודע אותם, אזי נכנס בו בושה גדולה על גדל פשעיו כנגד רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין, והבושה הזאת נתגלה על פניו. והבושה הזאת היא בחינת אור התפלין שהם סימן על דבקות ישראל בהבורא יתברך והיא בחינת קרון אור הפנים, ועל־ידי הבושה הזאת מוחלין לו על כל עונותיו: שם, סימן ל"ח.

אמר המעתיק: מכאן סעד למה שמובא לעיל באות מ"ה, מה שאמר שיכולים להכיר באחד אם יש לו התבודדות כי על־ידי־זה נתגלה על פניו בושה גדולה מהשם יתברך כנ"ל.