# עה

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/75/

על־ידי אמירת תהלים שכולל כל המ"ט שערי תשובה, שהם בחינת ארבעים ותשעה אותיות השבטים כמובא לעיל בסימן א', ונתיסד על־ידי דוד מלך ישראל שהוא בחינת משיח, שיזכה להשיג שער החמשים של קדשה כמובא, ועל־ידי התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שזה גם כן בחינת תהלים כמבאר במקום אחר, נמשך הארה מהתנוצצות משיח, שעל־ידי־זה יהיו יכולין לפרש שיחתו על הכל ולבקש מהשם יתברך על זה בעצמו שנוכל לבקשו: השיבנו ה' אליך באמת. עד שזה בעצמו יהיה נחשב להתעוררות מלמטה שלנו ועל־ידי־זה יהיה נמשך עלינו הארה גדולה לתשובה גם מלמעלה, בחינת: "שובו אלי ואשובה אליכם". כי באמת כל צעקתו של השם יתברך שצועק אלינו: שובו אלי וכו' כונתו זה בעצמו שאנחנו נצעק אליו תמיד השיבנו וכו', וזה יהיה נחשב להתעוררות שלנו כאלו אנו שבים אליו מעצמנו, רק שאין אנו מבינים כונתו הקדושה. ועל־ידי אמירת תהלים והתבודדות נמשך הארה משער החמשים של הקדשה שהוא השכל הנפלא הזה הנ"ל שכולל הכל מתתא לעלא ומעלא לתתא. כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "מזמור לדוד" "לדוד מזמור". לפעמים אומר שירה ואחר־כך שורה עליו רוח הקדש ולפעמים להפוך, הינו כנ"ל שמזמורי תהלים כלולים משני הבחינות מאתערותא דלתתא קדם ומאתערותא דלעלא קדם. ועל כן על־ידי אמירת תהלים והתבודדות נתקן הכל שנוכל לבקשו השיבנו וכו'.

נמצא שהכל מאתו יתברך ואף־על־פי־כן יהיה נחשב להתעוררות שלנו מאחר שאנו מתעוררים על כל פנים לבקש אותו על זה, ועל־ידי־זה נזכה בודאי לתשובה שלמה. ובודאי הוא עצה גדולה וקלה שהכל יכולין לזכות לתשובה ולחיי עולם הבא על־ידי הדבור לבד, אך גם על זה יש מניעה גדולה, כי הבעל דבר הניח עצמו על זה מאד להטריד את כל אדם בטרדת הפרנסה, שעל־ידי־זה עקר הנפילה לכנסת ישראל לשער החמשים של הטמאה, עד שאינו מניחו לעסק אפלו בעצה קלה כזאת לצעק להשם יתברך כראוי. אבל באמת גם זה אינו מניעה כלל, כי צריכין להזכיר את עצמו שאי אפשר בשום אפן להמשיך לעצמו פרנסתו על־ידי יגיעתו וטרחו, כי זהו כפירה לומר חס ושלום "כחי ועצם ידי עשה" וכו', רק צריכין להאמין שכל הפרנסה נמשכת רק מאתו יתברך בישועת השם ובחסדו. ועל־ידי־זה אפלו הבעל מלאכה ומשא ומתן יכול למצא לנפשו כמה שעות ביום שיעסק בהם באמירת תהלים והתבודדות, לפרש שיחתו לפניו יתברך כנ"ל, ועל־ידי־זה יזכה בודאי לתשובה שלמה בבחינת: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה: איני מבקש אלא דברים, כי על־ידי שנתעורר על כל פנים בדבורים קדושים לבקשו השיבנו וכו' וכנ"ל, זה יהיה נחשב להתעוררות שלנו ונזכה על־ידי־זה לתשובה שלמה, והבן היטב, כי בלי שום התעוררות כלל בודאי אי אפשר להתקרב.

גם על־ידי אמירת תהלים זוכין לקבל הארה מהעצות הקדושות, הנמשכים מהתנוצצות משיח משער החמשים של הקדשה, וכלל העצות כלולים בספר תהלים (שהם חסדי דוד הנאמנים שהם בחינת נצח והוד בחינת עצות קדושות ונפלאות מאד כידוע, שחסדי דוד הם בחינת נצח והוד בחינת עצות) הינו לצעק תמיד להשם יתברך, יהיה איך שיהיה כנ"ל, ועל־ידי־זה יכולין לצאת ולעלות מכל הנפילות והירידות שבעולם, אפלו מבחינת שער החמשים של הטמאה, שהבעל דבר מטריד את כל אדם בתאוות ממון וטרדת הפרנסה כל ימי חייו, עד שאין לו פנאי כלל אפלו לצעק להשם יתברך כנ"ל. וזה בחינת מעלת המזמור תהלה לדוד שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: כל האומרו שלש פעמים בכל יום מבטח לו שהוא בן עולם הבא, ומסקי שם משום דאית בה אלף־בית ואית בה פרנסה: "עיני כל אליך ישברו" וכונתם היא משום שכלולים שני הבחינות הנ"ל ביחד במזמור הזה. הינו כי על־ידי שני הבחינות האלה שיש בזה המזמור ביחד נזכה בודאי לתשובה שלמה ולחיי עולם הבא. כי על־ידי כלל העשרים ושתים אותיות שבהם כלולים כל הדבורים שבעולם ימשיך על עצמו קדשה, שיקדש הדבור מאד להרבות בתהלים והתבודדות להשם יתברך ועל־ידי־ זה יזכה בודאי לתקן כל הפגמים של כל החטאים, שהם גם כן מבחינת העשרים ושתים אותיות, שהמשיך חס ושלום האותיות שיש באותו הדבר שעבר עליו להסטרא־אחרא, כידוע וכמובן בדבריו זכרונו לברכה בהתורה אנכי סימן ד' ב"לקוטי מוהר"ן" חלק א'. אך טרדת הפרנסה מונע את האדם מזה כנ"ל. אבל הלא המזמור הזה מזכיר את האדם שכל הפרנסה רק מאתו יתברך כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו ואתה" וכו' "פותח" וכו' "ומשביע" וכו', ובודאי על־ידי־זה יזכה בודאי להתחזק בהדבור דקדשה ויזכה על־ידי־זה לתשובה שלמה ולחיי עולם הבא.

וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי, מפני שיש בה מפלה לכנסת ישראל, שנאמר: נפלה וכו' ואפלו הכי חזר דוד וסמכה ברוח הקדש, שנאמר: "סומך ה' לכל הנופלים". הינו כי לא רצה להזכיר הנו"ן בפרוש שמרמז על שער החמשים של הקדשה שעל־ידי־זה עקר התקוה מפני שיש בה מפלה לכנסת־ישראל, כי גם עקר הנפילה של כנסת־ישראל הוא על־ידי שער החמשים של הטמאה שהוא תאות ממון וטרדת הפרנסה כנ"ל. ועל כן אי אפשר להזכיר הנו"ן בפרוש כי יתגבר המתנגד מאד, רק ברמז רמזה בפסוק שאחריו "סומך ה' לכל הנופלים" וכו', וזה על־ידי שישליך יהבו על השם ויבטח שהשם יתברך יפרנסו בודאי, אפלו אם יעסק כמה שעות ביום בהדבור הקדוש של תפלה ותורה, כי כל הפרנסה אפלו של הבעלי מלאכה ומשא ומתן הוא רק מאתו יתברך וזה שנסמך לזה עיני כל אליך ישברו כנ"ל. וזה שאנו רואין שיש לזה הרבה עשירות מאד ולזה עניות ודחקות גדול, הכל מאתו יתברך לפי הבחירה של כל אחד ואחד כידוע, ו"צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו", שכל מה שעושה עם האדם הכל חסד גדול מאתו יתברך. ועקר התקוה של כל אדם הוא לזכות לחיים נצחיים של עולם הבא, ועל־ידי מה זוכין לזה, על־ידי "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו" דיקא, יהיה מי שיהיה, וזה: "תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד", לפרש שיחתו לפני השם יתברך בכל עת, ועל־ידי־זה בודאי יתתקן הכל ויזכה על־ידי־זה לחיי עולם הבא. ועל כן האומר מזמור הזה שלש פעמים בכל יום מבטח לו שהוא בן עולם הבא, כי על־ידי שני הבחינות הכלולים במזמור זה בודאי יזכה לשוב להשם יתברך ולחיי עולם הבא כנ"ל: שם, הלכות קריאת־שמע, הלכה ה.