# פא

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/81/

אף־על־פי שהאדם הוא כמו שהוא, אף־על־פי־כן יהיה חזק בדעתו במקום אשר הוא שם לדבר דבורי תפלה והתבודדות, שהם בחינת שלמות לשון הקדש, שעל־ידי־זה מכניעין הרע הכולל של תאות נאוף כנ"ל (אות ס"ח). וכונתו בזה, כדי שיזכה על־ידי־זה להכניע ולשבר הרע שלו כדי שישוב להשם יתברך, בודאי טוב לו, כי בודאי לא יהיה נאבד שום דבור בעלמא, וברבות הימים ירחם עליו השם יתברך ויתקבצו כל הדבורים דקדשה שהוציא מפיו, ועל־ידי־זה יכניע ויבטל הרע הכולל של תאות נאוף, ואז ממילא בקל יכול לבטל אחר־כך גם שאר כל התאוות. והעקר שיהיה חזק בזה מאד ימים ושנים אף אם יעבר עליו מה, ועל־ידי־זה יזכה לתשובה והעוונות יתהפכו תחלה לשגגות (עין פנים), ואז אחר־כך הצדיקים שכבר זכו לתכלית שלמות לשון הקדש יעלו ויבררו דבוריו הקדושים ועל־ידי־זה יוכל בכחם להתהפך לטוב גמור.

וזה: "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך" הינו שעל־ידי התשובה יתהפכו העוונות לשגגות בחינת מכשלה. אך על־ידי מה תזכו לזה, על זה מסים הכתוב: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'". עמכם דיקא, כי אפלו במקומות נמוכים ומגשמים שאתה שם צריכים שתדעו שגם שם יש לכם כח לקח דברים מאשר עמכם ולשוב אל ה', ועל־ידי־זה יתהפכו העוונות לשגגות ואחר־כך בקל מעלים אותם לטוב גמור בכח הצדיקים הגדולים כנ"ל, וזה: "אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב", שימחל העוונות לגמרי עד שיתהפכו לטוב גמור: שם, הלכות חדש הלכה ד'.