# פב

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/82/

כנגד אריכות הגלות של עכשו, שנקרא גלות אדום, בחינת התגברות קלפת עמלק שמרחיק את האדם מהשם יתברך כמו שמרחיק, אין עצה ואין חכמה ואין תבונה כי אם להרבות בתפלה ותחנונים וצעקות וזעקות ושועות להשם יתברך בלי שעור וערך, "עד ישקיף וירא ה' מן השמים" כי תפלה למעלה מהכל וכולל כל החמשים שערים דקדשה. כי תפלה היא בחינת: "עדן עין לא ראתה" שהוא שרש התורה שמשם שרש כל מעינות החכמה של התורה הקדושה. כי התפלה היא בחינת: "נתיב לא ידעו עיט" בחינת שער החמשים שאין מי שהשיג אותו. הינו מי שעוסק בתפלה ומתחזק בכל עז להרבות בתפלות ושיחות בינו לבין קונו הוא מעורר עין העליון שהוא בחינת שער החמשים בחינת: "נתיב לא ידעו עיט". כי אין שום שכל שיוכל להשיג ולהבין עד היכן מגיע הכח של תפלת ישראל, אפלו של הפחות שבפחותים, בפרט מה שמתפלל כל אחד על צרות נפשו שהוא רחוק מהשם יתברך. כי אפלו המלאך הקדוש שמקבל תפלת ישראל וקושר מהם כתרים לקונו אינו יודע להיכן להעלות הכתר הנורא הזה, רק הוא משביע אותו שיעלה מעצמו וישב בראש קונו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. ועל כן בגאלה האחרונה כתיב: "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם". כי הגלות הזה הוא בבחינת: "ותרד פלאים" בחינת התגברות שער החמשים של הטמאה, על כן עקר הגאלה שלמה שלעתיד הוא רק על־ידי תפלה שהוא גם כן מבחינת שער החמשים כנ"ל: שם, הלכות העושה שליח לגבות חוב, הלכה ג'.