# פח

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/88/

היצר הרע והסטרא אחרא הם בחינת אונאה שמאנין ומטעין את הבריות בכמה מיני אונאות וטעיות בלי שעור וערך, עד שמחליפין עולם עומד בעולם עובר חס ושלום, ומתעין את האדם מחיים טובים חיים נצחיים לילך אחריהם "כצאן לטבח יובל" לדרכי שאול ומר ממות אפלו בעולם הזה ומכל שכן בעולם הבא, ואין אונאה גדולה בעולם כאונאות היצר הרע. ועקר העצה והתחבולה להנצל בשלמות מהאונאה הגדולה ומרה הזאת הוא רק על ידי תפלה ותחנונים. כי אם האדם חזק ואמיץ בדעתו שתמיד יתפלל להשם יתברך שיקרבהו לעבודתו באמת יהיה איך שיהיה, אז בודאי לא יוכל היצר הרע לאונותו ולהטעותו עוד בשום אפן.

וזה בחינת: אין אונאה לקרקעות. כי קרקעות הם בחינת תפלה, שהיא בחינת אמונה שנקראת ארץ, כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה", כמובא בדברי רבותינו זכרונם לברכה. וזה גם כן בחינת סמיכות גאלה לתפלה. כי עקר תקותנו וסמיכתנו לגאלה שלמה במהרה בימינו בכלליות ובפרטיות הוא רק על־ידי תפלה כנ"ל. כי אפלו אם נתפס האדם במה שנתפס חס ושלום, עדין יש לו תקוה וסמיכה ומעמד על־ידי תפלה ותחנונים ובקשות, אפלו בהיון מצולה ואין מעמד, כמו שכתוב: "קוה קויתי אל ה' ויט אלי וישמע שועתי ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי" וכו', שעל־ידי ששועתי להשם יתברך תמיד בקווי אחר קווי, על־ידי־זה זכיתי "ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי", כי עקר התקומה והעמידה והסמיכה הוא על תפלה להשם יתברך, וכמו שכתוב: "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים", כי ירושלים שם הבית־המקדש שהוא בית התפלה שם עקר בחינת העמידה כנ"ל: שם.