# צו

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/96/

הדבור־פה יש לו כח גדול מאד, כמו שאנו רואים במה שתקנו לנו חכמינו זכרונם לברכה, שמי שחלם לו חלום לא טוב יטיבנו באפי תלתא דלימרי לה: חלמא טבא חזית כמה פעמים. ובזה רואים נפלאות תקיפות הדבור, שאף־על־פי שבאמת חלם לו חלום רע, אף־על־פי־כן על־ידי שהמיטיבים לו בפיהם חלמא טבא חזית כמה פעמים, בזה יש להם כח שיהיה החלום באמת טוב ולהפך מרע לטוב. נמצא שרואים בזה כמה גדול כחו של הדבור הקדוש, כי הדבור יש לו כח גדול מאד להפך את האדם עצמו גם כן מרע לטוב, כי עקר נצחון למלחמה הוא על־ידי הדבור, שהוא עקר הכלי זין של ישראל, כי אין כחנו אלא בפה וכנ"ל, וזה עקר הכלי זין של משיח (כמו שמבאר בלקוטי א' סימן ב') ושל כל הצדיקי אמת שכל כלי זינם הוא רק על־ידי תפלה והדבור הקדוש. וכן עקר בטול השכחה ולזכות לזכרון דקדשה, לאדבקא מחשבתה בעלמא דאתי, בכללות ובפרטיות בשלמות הוא רק על־ידי הדבור, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: זכור בפה. וכמו שרואין בחוש גם בענין למוד הפשוט, שעל־ידי שחוזר משנתו הרבה פעמים בפה מלא, על־ידי־זה זוכר למודו תמיד.

וכן הוא גם כן לענין זכרון בעלמא דאתי הנ"ל, שעקר העצה לזכות לזה הוא לחזר הזכרון הזה בדבור פיו, להיות רגיל בכל יום לדבר בפה מלא מענין הזכרון הזה: מה יהיה התכלית ממני לעולם הבא, מה יהיה סופי, וכי באתי הנה לקבע עצמי חס ושלום בזה העולם, הלא הכל יודעים שאין שום קביעות בזה העולם העובר והרץ והפורח מאד ולא באתי הנה כי אם להכין עצמי לעלמא דאתי וכו'. ועל כן צריכין ללמד הרבה ספרי מוסר הבנויים על יסודות אמונתנו הקדושה, כי הספרי מוסר הקדושים מזכירין היטב את תכלית עולם הבא. וכן צריכין להתבודד הרבה בכל יום ולדבר עם עצמו בפה מלא מתכלית עולם הבא כנ"ל, כי הדבור יש לו כח גדול להזכיר את האדם. וזה בחינת: "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד": שם.