# צט

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/99/

מבאר בלקוטי א' סימן רל"ז: עקר התחברות שני דברים שהם כמו שני הפכים הוא על־ידי נגון, וזה בחינת מה שאמרה לאה כשנולד לוי שהוא בחינת סטרא דנגונא: הפעם ילוה אישי אלי. וזה סוד מה שמנגנים בכלי זמר על חתנה, עין שם. ועל כן עקר החבור והדבקות להשם יתברך שהוא מרומם ונשגב מאד מזה העולם השפל והגשמי והנמוך מאד, אפלו למי שחטא ונתרחק מאד מאביו שבשמים. הוא רק על־ידי ספר תהלים שיסד דוד המלך עליו השלום, שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שכלול מכל העשרה מיני נגינה. וכן רואים בחוש שאפלו האדם הרחוק מאד מהשם יתברך ומנח בדיוטא התחתונה מאד, על פי רב על־ידי נגון שמנגן וכונתו לשמים, נתעורר להשם יתברך ומזכיר את עצמו היכן הוא בעולם. כי על־ידי נגינה עקר התחברות שני דברים שהם כמו שני הפכים כנ"ל, כן על־ידי אמירת תהלים שכלול מכל העשרה מיני נגינה, בודאי יכולים להתדבק ולהתחבר להשם יתברך מכל מקום שהוא כנ"ל. וזה גם כן בחינת פסוקי דזמרה שהם בחינת נגינה שאומרים קדם קריאת־שמע ותפלה, כי על־ידי־זה יוכל לדבק עצמו בהשם יתברך בשעת קריאת־שמע ותפלה שאז עקר הדבקות כידוע: שם, הלכות נשיאת כפים הלכה ה'.