# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/140/10-3/

וזה ענין נסוך המים בחג, כי זה בחינת: "וישאבו מים וישפכו לפני ה'" הנאמר בשמואל, ופרש רש"י ששפכו לבם כמים, הינו בחינת שלמות התפלה שנשלם בסכות כנ"ל. וזה בחינת שמחת בית השואבה שהוא על שם שכתוב: "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" ותרגומו: 'ותקבלון אולפן חדת', הינו בחינת החדושי תורה הנ"ל הנמשכין מבחינת עתיקא סתימאה, והם בחינת מעיני הישועה ממש, בחינת נחל נובע מקור חכמה, כי נובעים מהם עצות וישועות נפלאות בלי גבול וקץ, שיכולים להושיע לכל, אפלו יהיה מי שיהיה. ומחדושי תורה כאלו, כשזוכים לעשות מתורות תפלות, על־ידי־זה זוכין לשפך לבו כמים לפני השם, כל אחד ואחד כפי אשר יודע נגעי לבבו ומכאוביו איך הוא רחוק מהשם יתברך ולאיזה מדות רעות ותאוות רעות ובלבולים רעים נפל בעוונותיו וכל מה שעובר עליו בכל יום ובכל עת, שהכל יוכל למצא בתוך תפלות אלו שעושה מהתורות האלה הנ"ל, ולפרש שיחתו לפניו יתברך ברחמים ותחנונים על כלם כבן המתחטא לפני אביו, שכל זה הוא בחינת שאיבת מים הנ"ל וזה "ושאבתם מים בששון". כי כשזוכין להמשיך דרך זה בשלמות הוא בודאי שמחה שאין לה קץ בחינת "וגילו ברעדה" הנ"ל בחינת "ושמחת עולם" כנ"ל לענין השמחה של שמחת תורה וההקפות: