# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/140/14-3/

וזה: "האזינו השמים וכו' יערף כמטר לקחי" וכו', שבודאי יכנסו דברי באזניהם וכעין שפרש רש"י שם לענינו והטעם, כי "שם ה' אקרא" כי אקרא ואתפלל בשם ה' ואעשה מהתורות תפלות ועל־ידי־זה בודאי "יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי" ויכנסו דברי בלבבכם כטל וכמטר ותזכו לקים את התורה, כי עקר קיום התורה הוא על־ידי־זה שעושין מהתורות תפלות וכנ"ל.

כי כל שירת האזינו נאמרה כדי לזכות באחרית הימים לקים את התורה, כמו שכתוב שם בענין: "אנכי הסתר אסתיר פני וכו' וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו". כי שירת האזינו זה בחינת תפלה, שהיא בחינת שירה וזמרה, בחינת עשרה מיני נגינה, שבהם יסד דוד המלך עליו השלום ספר תהלים. הינו שעל־ידי השירה הזאת כלל משה רבנו עליו השלום את כלל התורה בתוך בחינת שירה, שהיא בחינת תפלה, ועל־ידי־זה האיר לנו הארה זאת לזכות לעשות מהתורות תפלות שעל־ידי־זה עקר קיום התורה באחרית הימים בחינת: "וענתה השירה הזאת וכו' כי לא תשכח מפי זרעו" וכו' כנ"ל.

וזה: (ירמיה ג') "בימים ההמה לא יאמרו עוד ארון ברית ה' וכו' בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' וכו' ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע". ירושלים הוא יראה שלם בחינת תפלה כנ"ל, כי שם הבית־המקדש ביתו בית תפלה, הינו שעקר שלמות התורה יהיה כשתבוא לתוך בחינת ירושלים דהינו לתוך התפלה שעל־ ידי־זה זוכין לשמר ולעשות ולקים, כי לא המדרש הוא העקר אלא המעשה.

וזה: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" - דברים דיקא, כי בודאי קשה מאד לזכות לתשובה כי מאחר שגם קדם שחטא ונתלכלך בעוונות ונלכד במצודות היצר הרע לא היה לו כח לעמד כנגדו, מכל שכן איך יכול לעמד כנגדו אחר־כך כשכבר נתפס במה שנתפס. על כן עקר התשובה על־ידי אמירת תהלים, שהיא בחינת התבודדות, והעקר כשעושין מתורות תפלות כנ"ל שאז יכול לדבר בפיו, על כל פנים, ולבקש מהשם יתברך על כל דברי התורה, על כל מצוה ומצוה, שיזכה לקימה ולשוב אליו, ובפרט על כל הדברים שכבר עבר עליהם, ועל־ידי־זה זוכין לתשובה בודאי, בבחינת: "קחו עמכם דברים ושובו אל השם" כנ"ל.

וזה בחינת "ראשית חכמה יראת ה'", הינו שצריכין להקדים יראת חטאו לחכמתו. כי תכלית תורה תשובה ומעשים טובים, אך במה יזכה לזה, על זה סים "תהלתו עומדת לעד", הינו על ידי תהלים שהוא בחינת שעושים מתורות תפלות יזכה לזה. וזהו: "שכל טוב לכל עשיהם", כי זה נמשך מבחינת שכל העליון, מבחינת אוריתא דעתיקא סתימאה, שהיא בחינת שכל טוב. כי בודאי היא שכל טוב ונפלא להמשיך קיום התורה על־ידי בחינת: "תהלתו עומדת לעד", שהיא בחינת תהלים לעשות מתורות תפלות וזהו: "תהלתו עומדת לעד", כי זאת הבחינה עומדת לעד, כי על־ידי־זה תהיה הגאלה האחרונה שתהיה גאלה שלמה לעד ולנצח. כי אי אפשר לקלקל זאת הבחינה לעולם בחינת: "וכרתי להם וכו' לא כברית" וכו'. וזה בחינת: "והיה יום אחד יודע לה' לא יום ולא לילה", כי תפלה כזאת הוא למעלה מהזמן, כי היא לא יום שהוא תורה ולא לילה שהוא תפלה כי היא כלולה משניהם, ואז יתקים מה שכתוב אחריו "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד":

חזק חזק ונתחזק:
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם. זכות רבנו
הקדוש יגן עלינו ועל כל אחד מישראל,
זכות נ נח נחמ נחמן מאומן

תם ונשלם