# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/140/9-3/

וזו בחינת ההקפות של שמחת תורה שמקיפין עם התורה ואומרים אז תחנות ובקשות, "אנא השם הושיעה נא", להורות שהתורה עדין בבחינת מקיפין אצלנו וכל עסקנו לבקש ולהתחנן מהשם יתברך להכניס המקיף לפנים. דהינו שעושים מהתורות תפלות שקיום התורה והמצוות שלא זכינו עדין בשלמות, והוא בבחינת מקיף אצלנו, נזכה לקימם בשלמות, וזה כל בקשתינו "אנא השם הושיעה נא". ועל כן שמחים אז מאד, כי כשזוכין לתפלות שלמות כאלו שנעשים מהתורות, משם עקר השמחה כמובן ב"לקוטי מוהר"ן" חלק א' סימן כ"ב, שנעשה ונשמע שהם בחינת תורה ותפלה הם עקר השמחה, בחינת מה שדרשו חכמינו זכרונם לברכה על הכתרים של נעשה ונשמע שעתיד הקדוש־ברוך־הוא להחזירם לנו, עליהם נאמר: "ושמחת עולם על ראשם", ועקר שלמות השמחה הוא על־ידי היראה שהוא בחינת תפלה בחינת וגילו ברעדה, עין שם: