# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/503/19/

רבי אבא פתח: תפלה לעני כי יעטף וכו' תלת אלין דאקרון תפלה, תפלה למשה וכו' תפלה דא דלית כגינה בבר נש אחרא. תפלה לדוד תפלה דא דלית כגינה במלכא אחרא. תפלה לעני וכו'. מאן חשיבא מכלהו, הוי אימא תפלה דעני. תפלה דא קדים לתפלה דמשה וקדים לתפלה דדוד וקדים לכל שאר צלותהין דעלמא [שלשה הם הנקראים תפלה - תפלה למשה וכו' תפלה זו שאין כמוה באדם אחר. תפלה לדוד תפלה זו היא תפלה שאין כמוה במלך אחר. תפלה לעני תפלה היא. מאלו השלשה מי חשובה מכולן הוי אומר תפלה לעני, תפלה זו קודמת לתפלה של משה, וקודמת לתפלה של דוד, וקודמת מכל שאר תפלות העולם].

מאי טעמא בגין דעני איהו תביר לבא. וכתיב "קרוב ה' לנשברי לב וכו'" כיון דצלוי צלותה פתח כל כוי רקיעין וכל שאר צלותין דסלקין לעלא דחי לון ההוא מסכנא תביר לבא דכתיב תפלה לעני כי יעטף וכו' איהו עבד עטופא לכל צלותין דעלמא ולא עאלין עד צלותא דילה עאלית וכו' [מהו הטעם, משום שעני הוא שבור הלב, וכתוב קרוב ה' לנשברי לב. כיון שהעני התפלל תפלתו פותח כל חלונות הרקיע, וכל שאר התפלות העולות למעלה דוחה אותם אותו העני שבור הלב שכתוב תפלה לעני כי יעטף וכו' הוא עושה איחור, שמאחר כל תפלות שבעולם שאינן נכנסות עד שתפלה שלו נכנסת].

וקדשא בריך הוא אמר יתעטפון כל צלותין דעלמא, וצלותא דא תעול לגבאי. לא בעינא הכא בי דינא דידונין ביננא. קמאי להוי תרעומין דילה ואנא והוא בלחודנא וכו' דכתיב: "ולפני ה' ישפך שיחו" לפני ה' ודאי. [והקדוש ברוך הוא אמר תתאחרנא כל התפלות ותפלה זו תעלה אלי, איני צריך כאן בית דין שידונו בינינו, לפני תהיה תרעומות שלו, ואני והוא נהיה בלבדנו כמו שכתוב וכו'].

כל חילי שמיא שאלין אלין לאלין קדשא בריך הוא במאי אתעסק, במאי אשתדל. אמרין אתיחדא בתאובתא במאנין דילה. כלהו לא ידעין מה אתעבד מההוא צלותא דמסכני ומכל אנון תרעומין דילה. דלית תאובתא למסכנא אלא כד שפיך דמעוי בתורעמי קמי מלכא קדישא ולית תאובתא לקדשא בריך הוא אלא כד מקבל לון ואושדו קמה ודא איהו צלותא דעבד עטופא לכל צלותין דעלמא [כל צבאות השמים שואלים אלו לאלו במה עוסק הקדוש ברוך הוא, במה משתדל, אומרים להם הוא מתיחד בתשוקה בכלים שלו, כלם אינם יודעים מה נעשה מתפלת העני ומכל אלו התרעומת שלו, כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות התרעומות לפני המלך הקדוש. ואין תשוקה להקדוש ברוך הוא אלא כשהוא מקבל אותם ונשפכים לפניו, וזו היא תפלה שעושה איחור ועכוב לכל התפלות שבעולם] עין שם שמאריך עוד בזה: זהר פרשת בלק קצ"ה.

ועין ב"לקוטי הלכות" בסוף הלכות תפלין הלכה ה', שמביא שם דברי הזהר הנ"ל. ומסים שם שכל זה נאמר אפלו בעני סתם שמתפלל על צרכיו, על דחקו ועניותו בגשמיות. מכל שכן וכל שכן כשמתחיל האדם לרחם על עצמו ומרגיש עניותו ודחקו במעשים טובים, וטוען עם השם יתברך על שאינו מקרבו אליו, ושופך שיחו ולבו לפניו עד שנתעורר בבכיה וכו'. כמה וכמה יקרה תפלה זו בעיני השם יתברך והוא יקרה מכל התפלות שבעולם וכו', וסוף כל סוף בודאי יזכה לפעל בקשתו להתקרב להשם יתברך להיות שוה עם כל הכשרים והצדיקים, עין שם כל זה באריכות: