# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/503/6/

תניא אמר רבי יהודה כך היה מנהגו של רבי עקיבא כשהיה מתפלל עם הצבור וכו', וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת וכל כך למה, מפני כריעות והשתחויות. אמר רב הונא: כמה הלכתא גברותא (מענין תפלה) איכא למשמע מהני קראי דחנה (שמואל א', א') "וחנה היא מדברת על לבה", מכאן למתפלל צריך שיחתך בשפתיו וכו', ועין שם (ברכות ל"א) התפלות שהתפללה חנה וב"מדרש שוחר טוב" בשמואל אמרו חכמינו זכרונם לברכה, על הפסוק: "והיה כי הרבתה להתפלל אל ה'", מכאן שכל המרבה בתפלה הוא נענה: