# פֶּרֶק ו - הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי

> מקור: https://rabenu.app/books/hitkashrut-latzaddik-haemet/2091/1162/

הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא הָעִקָּר לַכֹּל כַּנַּ"ל; וַאֲפִלּוּ אִם אָמֹר יֹאמַר לוֹ הַבַּעַל דָּבָר שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ הֶפְסֵד בַּעֲבוֹדַת ה' וּבְהִתְקָרְבוּת אֲנָשִׁים – שֶׁיָּכוֹל לְהוֹעִיל לָהֶם הַרְבֵּה וּלְזַכּוֹת לְחַיָּבַיָּא שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ, וְיִדְמֶה לוֹ שֶׁעַל־יְדֵי שֵׁם הַצַּדִּיק יַזִּיק לוֹ בָּזֶה – שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים וְנֶחְשָׁבִים וְכוּ', וְעוֹד טְעָנוֹת וּפִתּוּיִים כָּאֵלֶּה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא יוֹתֵר גָּבֹהַּ וְנִשְׂגָּב מֵהַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה (פרק ה) בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה וְיִחוּד הַשֵּׁם – שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ כְּדַאי וְנֶחְשַׁב כְּנֶגֶד הַשֵּׁם 'יְהוּדִי' וְהָאֱמוּנָה בַּה', כְּמוֹ כֵן הוּא לְעִנְיַן שֵׁם הַצַּדִּיק – הַנִּכְלָל בְּשֵׁם הַשֵּׁם, וְהַהִתְקָרְבוּת אֵלָיו וְכוּ'.

וּכְמוֹ שֶׁמֵּבִיא בְּסֵפֶר עֵץ הַדַּעַת טוֹב (ח"ב מאמר למילה, מז:) לְמוֹרֵנוּ הָרַב חַיִּים וִיטַאל זַצַּ"ל (בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ (ב"ר מו, ג)), שֶׁעִנְיַן הַנִּסָּיוֹן שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּמִצְוַת מִילָה, שֶׁכָּל כָּךְ קָשֶׁה הָיָה לְפָנָיו הַדָּבָר הַזֶּה, עַד שֶׁאָמַר לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מַכְנִיס אוֹרְחִים וּמְקָרֵב כָּל הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ – שֶׁיֵּדְעוּ מִמֶּנּוּ וְיוֹדוּ לִשְׁמוֹ וְכוּ', וּכְשֶׁיִּמּוֹל אֲזַי כֻּלָּם יִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ – וְלֹא יוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וְחֶסֶד לְאַבְרָהָם, וְלֹא יוּכַל לְקָרֵב הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ. וְהֵשִׁיב לוֹ ה': "אֲנִי מוֹחֵל לְךָ הַכֹּל. כָּל הַכְנָסַת אוֹרְחִים וְחֶסֶד הָעוֹלָם וְהִתְקָרְבוּתָם אֵלַי – אֵינוֹ שָׁוֶה לְפָנַי כְּלוּם נֶגֶד הַמִּילָה, וַאֲנִי מוֹחֵל לְךָ כָּל הָעֲבוֹדוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנַּ"ל, וְרַק זֶה תַּעֲשֶׂה לִי" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.

וּכְמוֹ כֵן גַּם כֵּן לְעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְךָ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים וְכוּ', זֶה אֵינוֹ כְּלוּם נֶגֶד הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת – שֶׁהוּא אוֹת בְּרִית מִילָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך צד.) שֶׁהוּא אוֹת דְּצַדִּיק (מַאן דְּנָטִיר בְּרִית הוּא צַדִּיק) – שֶׁחוֹתְמִים אוֹתוֹ בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי־זֶה כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים צַדִּיקִים, אֲפִלּוּ הַפְּשׁוּטִים, עַל שֵׁם שֶׁהֵם נִמּוֹלִים, וְכַמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה "צִוִּיתָ צֶדֶק" (ליקו"מ כג), וּבֶאֱמֶת בְּרִית מִילָה שָׁקוּל נֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְ"חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ" וְכוּ' (ירמיה לג), כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (נדרים לב).

וְכֵן עִנְיַן עֲקֵדַת יִצְחָק – שֶׁהוּא הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי, שֶׁבִּקֵּשׁ ה' יִתְבָּרַךְ מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "אָנָּא רַחֵם וַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אֵינָם כְּלוּם". וּבַמֶּה הָיָה הַנִּסָּיוֹן כָּל כָּךְ גָּדוֹל, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא הִכְרִיז תָּמִיד שֶׁה' יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ רוֹצֶה בְּקָרְבָּנוֹת אָדָם (כְּמוֹ שֶׁנָּהֲגוּ הָעַמִּים לְהַקְרִיב לֶאֱלִילֵיהֶם) – וְרַק חֶסֶד צְדָקָה וּמִשְׁפָּט רְצוֹנוֹ, וְכָעֵת שֶׁהוּא בְעַצְמוֹ יִקַּח בֵּן יְחִידוֹ הַנּוֹלַד לִזְקוּנָיו וְיַקְרִיבוֹ לְעוֹלָה, מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת עַל זֶה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אֵלָיו הַשָּׂטָן (איוב ד): "הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה וְכוּ', הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ" וְכוּ' (ב"ר נו), וְזֶה עִנְיַן חִלּוּל ה'. וְאָמַר לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יַבִּיט עַל שׁוּם דָּבָר, וְיַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן – וְיֹאמְרוּ מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ וִידַבְּרוּ מַה שֶּׁיְּדַבֵּרוּ, וַאֲפִלּוּ יִתְרַחֲקוּ כָּל הָעוֹלָם מִמֶּנּוּ – וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה וּפָנִים לָהֶם, מִכָּל מָקוֹם יַעֲשֶׂה הַמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁלּוֹ בַּעֲקֵדַת בְּנוֹ, וּלְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ כֵן לְעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ זַ"ל וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ.

וְרַבֵּנוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ אָמַר שֶׁאַחַר שֶׁעוֹבְרִים כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת מַעֲמִידִים הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי (עֲקֵדַת יִצְחָק, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל: בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק) – שֶׁלֹּא יַחְלְקוּ עָלָיו, שֶׁהוּא הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי, וְצָרִיךְ לַעֲמֹד בְּזֶה הַנִּסָּיוֹן וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים מִקְּרוֹבָיו וְאָבִיו וְאִמּוֹ וְכָל הָעוֹלָם וְכוּ' – אֲשֶׁר נִרְאָה לִכְאוֹרָה כְּחִלּוּל ה': שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לַאֲבוֹתָיו וְרַבּוֹתָיו הַקּוֹדְמִים וְכוּ', וְהַכֹּל צָרִיךְ לְשַׁבֵּר וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן (בִּבְחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק), וְלִסְבֹּל וְלֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּשֵׁם הַצַּדִּיק וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו – שֶׁזֶּה גָּבֹהַּ וְגָדוֹל מֵהַכֹּל כַּנַּ"ל; וּכְמַאֲמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (חיי"מ רצט) שֶׁ"אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְקָרְבִים לַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְכוּ'. קֹדֶם שֶׁנִּמְצָא הַצַּדִּיק וְכוּ', אֲבָל אַחַר שֶׁכְּבָר הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת יְהוּדִי כְּשֶׁאֵין מִתְקָרְבִים אֵלָיו" וְכוּ'.

וּמוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (סי' סו, ד): "כְּשֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ לְיַהֲדוּתוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁצָּרִיךְ לוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל הַצָּרִיךְ לְיַהֲדוּתוֹ – שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בָזֶה, כְּגוֹן לִנְסֹעַ לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי מַזְמִינִים לוֹ מְנִיעָה וְכוּ' בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק וְכוּ'. כִּי יֵשׁ צַדִּיקִים הַרְבֵּה, אֲבָל יֵשׁ בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, שֶׁבְּזֶה תָּלוּי הַכֹּל, אֲזַי יֵשׁ לְהָאָדָם מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת מְאֹד, וּמִזֶּה בְעַצְמוֹ יָבִין הָאָדָם גֹּדֶל מַעֲלַת הַנֶּחְשָׁק וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת תִּשְׁעָה נִקּוּדִין – שֶׁהֵם מִקָּמַץ עַד שׁוּרוּק וְכוּ', עַד שֶׁיֵּשׁ נֶחְשָׁק שֶׁהוּא בְּחִינַת 'קָמַץ' – קָמִיץ וְסָתוּם מְאֹד, וְכוּ'. וְעַיֵּן לְעֵיל שֶׁהִתְקָרְבוּת לְרַבֵּנוּ זַ"ל הוּא הַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי (עֲקֵדַת יִצְחָק) – שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַתִּשְׁעָה נִקּוּדִין, אֲפִלּוּ קָמַץ, מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.

הַכְּלָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר וּלְדַבֵּר וּלְהַעֲרִיךְ כְּלָל גֹּדֶל עִנְיַן הִתְקָרְבוּת וְהַדְּבֵקוּת וְהַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת – שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן רַבִּי נַחְמָן זַ"ל: "אֲנִי נַנָּס עַל גַּבֵּי עֲנָק" (מִצַּד עַצְמִי אֲנִי קָטָן, אֲבָל מִצַּד הָעֲנָק אֲנִי גָּבֹהַּ מִכֻּלָּם). וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהָבִין שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ וּרְפוּאַת נַפְשׁוֹ וְהַצְלָחָתוֹ תָּלוּי רַק בָּזֶה – בְּהִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְיִכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְזֶה, וְכָל עִקַּר מַעְיָנוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ יִהְיֶה רַק שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה, וִישַׂמַּח אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה.

ה' יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לָזֶה בֶּאֱמֶת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

וּמֵהָרָאוּי הָיָה לְהַדְפִּיס סֵפֶר בְּשֵׁם "צַדִּיק": שֶׁיִּהְיֶה מְפֹרָשׁ וּמְלֻקָּט בּוֹ כָּל גְּדֻלַּת עִנְיַן הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק מִכָּל הַסְּפָרִים, וּבִפְרָט מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְכָל הַפְּרָטִים שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת, וְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה – הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל.