# פרק ו - הנסיון העשירי

> מקור: https://rabenu.app/books/hitkashrut-latzaddik-haemet/2091/1162/

ההתקרבות להצדיק הוא העקר לכל כנ"ל; ואפלו אם אמר יאמר לו הבעל דבר שעל־ידי־זה יש לו הפסד בעבודת ה' ובהתקרבות אנשים – שיכול להועיל להם הרבה ולזכות לחיביא שישמעו לו, וידמה לו שעל־ידי שם הצדיק יזיק לו בזה – שלא יהיו דבריו נשמעים ונחשבים וכו', ועוד טענות ופתויים כאלה, אף־על־פי־כן ההתקרבות להצדיק הוא יותר גבה ונשגב מהכל, וכמו שאמרנו למעלה (פרק ה) בענין האמונה ויחוד השם – שכל העולם כלו אינו כדאי ונחשב כנגד השם 'יהודי' והאמונה בה', כמו כן הוא לענין שם הצדיק – הנכלל בשם השם, וההתקרבות אליו וכו'.

וכמו שמביא בספר עץ הדעת טוב (ח"ב מאמר למילה, מז:) למורנו הרב חיים ויטאל זצ"ל (בשם המדרש (ב"ר מו, ג)), שענין הנסיון של אברהם אבינו עליו השלום במצות מילה, שכל כך קשה היה לפניו הדבר הזה, עד שאמר לה' יתברך שהוא מכניס אורחים ומקרב כל העולם לה' יתברך – שידעו ממנו ויודו לשמו וכו', וכשימול אזי כלם יפרשו ממנו – ולא יוכל לקים מצות הכנסת אורחים וחסד לאברהם, ולא יוכל לקרב העולם לה' יתברך. והשיב לו ה': "אני מוחל לך הכל. כל הכנסת אורחים וחסד העולם והתקרבותם אלי – אינו שוה לפני כלום נגד המילה, ואני מוחל לך כל העבודות הקדושות הנ"ל, ורק זה תעשה לי" וכו', עין שם.

וכמו כן גם כן לענין ההתקרבות להצדיק, אף־על־פי שנדמה לך שאתה יכול לזכות את הרבים וכו', זה אינו כלום נגד ההתקרבות להצדיק האמת – שהוא אות ברית מילה, כמובא בזהר הקדוש (לך לך צד.) שהוא אות דצדיק (מאן דנטיר ברית הוא צדיק) – שחותמים אותו בחותמו של הצדיק, ועל־ידי־זה כל ישראל נקראים צדיקים, אפלו הפשוטים, על שם שהם נמולים, וכמובא בהתורה "צוית צדק" (ליקו"מ כג), ובאמת ברית מילה שקול נגד כל התורה והמצוות ו"חקות שמים וארץ" וכו' (ירמיה לג), כמאמר חכמינו ז"ל (נדרים לב).

וכן ענין עקדת יצחק – שהוא הנסיון העשירי, שבקש ה' יתברך מאברהם אבינו עליו השלום: "אנא רחם ועמד בנסיון, שלא יאמרו שכל הנסיונות הראשונות אינם כלום". ובמה היה הנסיון כל כך גדול, אלא מפני שהוא הכריז תמיד שה' יתברך אינו רוצה בקרבנות אדם (כמו שנהגו העמים להקריב לאליליהם) – ורק חסד צדקה ומשפט רצונו, וכעת שהוא בעצמו יקח בן יחידו הנולד לזקוניו ויקריבו לעולה, מה יאמרו הבריות על זה, וכמו שאמר אליו השטן (איוב ד): "הנסה דבר אליך תלאה וכו', הלא יראתך כסלתך" וכו' (ב"ר נו), וזה ענין חלול ה'. ואמר לו ה' יתברך שלא יביט על שום דבר, ויעמד בנסיון – ויאמרו מה שיאמרו וידברו מה שידברו, ואפלו יתרחקו כל העולם ממנו – ולא יהיה לו פתחון פה ופנים להם, מכל מקום יעשה המסירות נפש שלו בעקדת בנו, ולבטל כבודו לגמרי נגד רצון ה' יתברך. וכמו כן לענין ההתקרבות לרבנו ז"ל ולהקרא על שמו הקדוש.

ורבנו ז"ל בעצמו אמר שאחר שעוברים כל הנסיונות מעמידים הנסיון העשירי (עקדת יצחק, ראש השנה של רבנו ז"ל: ברית אברהם ועקדת יצחק) – שלא יחלקו עליו, שהוא הנסיון העשירי, וצריך לעמד בזה הנסיון ולסבל בזיונות ושפיכת דמים מקרוביו ואביו ואמו וכל העולם וכו' – אשר נראה לכאורה כחלול ה': שאינו שומע לאבותיו ורבותיו הקודמים וכו', והכל צריך לשבר ולעמד בנסיון (בבחינת עקדת יצחק), ולסבל ולאחז עצמו בשם הצדיק ולהתקרב אליו – שזה גבה וגדול מהכל כנ"ל; וכמאמר רבנו ז"ל (חיי"מ רצט) ש"אי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבים לצדיק האמת וכו'. קדם שנמצא הצדיק וכו', אבל אחר שכבר הצדיק בעולם אי אפשר להיות יהודי כשאין מתקרבים אליו" וכו'.

ומובא בלקוטי מוהר"ן (סי' סו, ד): "כשאיש הישראלי צריך לעשות דבר הצריך לו ליהדותו, ובפרט כשצריך לו לעשות דבר גדול הצריך ליהדותו – שכל יהדותו תלוי בזה, כגון לנסע לצדיק אמתי, אזי מזמינים לו מניעה וכו' בשביל החשק וכו'. כי יש צדיקים הרבה, אבל יש בחינת נקדת האמת שבין הצדיקים, שכשרוצים להתקרב אליו, שבזה תלוי הכל, אזי יש להאדם מניעות גדולות רבות מאד, ומזה בעצמו יבין האדם גדל מעלת הנחשק וכו'. וזה בחינת תשעה נקודין – שהם מקמץ עד שורוק וכו', עד שיש נחשק שהוא בחינת 'קמץ' – קמיץ וסתום מאד, וכו'. ועין לעיל שהתקרבות לרבנו ז"ל הוא הנסיון העשירי (עקדת יצחק) – שהוא למעלה מכל התשעה נקודין, אפלו קמץ, מסירות נפש ממש.

הכלל, שאי אפשר לספר ולדבר ולהעריך כלל גדל ענין התקרבות והדבקות וההתקשרות להצדיק האמת – שעולה על הכל, וכמו שהיה אומר מורנו הרב רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל: "אני ננס על גבי ענק" (מצד עצמי אני קטן, אבל מצד הענק אני גבה מכלם). ועל כן צריך האדם להבין שכל יהדותו ושלמותו ורפואת נפשו והצלחתו תלוי רק בזה – בהתקרבותו להצדיק האמת, ויכסף וישתוקק לזה, וכל עקר מעינו והשתדלותו יהיה רק שיזכה לזה, וישמח את עצמו בזה.

ה' יתברך יזכנו לזה באמת, אמן כן יהי רצון.

ומהראוי היה להדפיס ספר בשם "צדיק": שיהיה מפרש ומלקט בו כל גדלת ענין התקרבות להצדיק מכל הספרים, ובפרט מספרי רבנו ז"ל, וכל הפרטים שיש בענין ההתקרבות, וכל הענינים שיש בזה – הכל כאשר לכל.