# פרק ה - ראש וראשון

> מקור: https://rabenu.app/books/hitkashrut-latzaddik-haemet/2091/1449/

ההתקרבות וההתקשרות להצדיק הוא כלליות שבכל הכלליות, וגם ההתחלה שבכל ההתחלות; וכמו שהאמונה הקדושה בה' יתברך וקיום מצוותיו – ראשית לכל הוא קבלת על מלכות שמים, כמובא בזהר הקדוש (בהר קח.) שקדם נותנים העל – לסימן שהוא עבד, ואחר כך מצוים עליו הצוויים.

וכמאמר המשנה (ברכות פ' ב) למה קדמה 'שמע' ל'והיה אם שמע'? כדי שיקבל עליו על מלכות שמים תחלה (ב'שמע' 'ואהבת') ואחר כך יקבל עליו על מצוות ד'והיה אם שמע' (מצות תלמוד תורה ששקול נגד כל המצוות) – ונוהג ביום ובלילה, ואחר כך פרשת 'ויאמר' – על מצות ציצית השקולה גם כנגד כל המצוות וכו', "ולא תתורו" וכו' – השקולה כנגד כל ה'לא תעשה' וכו', ואף־על־פי־כן 'שמע' קודם, שהוא קבלת על מלכות שמים: שאנחנו יהודים – וכוללים שמנו בשם השם, והשכינה הקדושה, וי"ב שמות שבטי יה, כמובא בלקוטי מוהר"ן (סי' לו), ושם יחודא עלאה ותתאה – 'שמע' ו'ברוך שם', כמובא בזהר הקדוש (בראשית יח. עי' ליקו"מ יא), וסוגרים העינים – להתבטל לתכלית במסירות נפש: "בכל לבבך, נפשך, מאדך" (עי' ליקו"מ סה), בחינת "עולמתא שפירתא דלית לה עינין" וקשיות – רק אמונה קדושה וטהורה ובטול דעתו לגמרי נגד ה' יתברך וכו' (עי' ליקו"מ סב).

ובאמת היחוד גבה מהכל, וכמובא בכונות של תקון קריאת שמע שעל המטה בענין ענש המצוות, שבטול 'מצות היחוד' פוגם ביוד של שם הוי"ה – וענשו סקילה וכו', 'תפלין' בהא ראשונה – ענשו שרפה וכו', 'ציצית' בואו – ענשו הרג וכו', 'תפלה' בהא אחרונה – ענשו חנק, עין שם.

וכמו כן מובא (בהיכלות הגן עדן בזהר חדש (אחרי נז:)) שלנזהרים ביחוד הוא הגן עדן היותר עליון מהכל (ואפשר שמפני זה התחלת תורה שבעל פה – שהוא המשניות, מתחיל במצות קריאת שמע, שהוא ראש וראשון לכל).

כמו כן בענין התקרבות להצדיק, שראש וראשון הוא קבלת העל – דהינו התקרבות והתקשרות אליו, והאמונה בו, ולהקרא על שמו, ואחר כך קיום כל עבודותיו ועצותיו ולמודיו כנ"ל, וכאמור לעיל (מליקו"מ קכט) שעקר הדבקות להצדיק והאמונה בו הוא שיתהפך על־ידי־זה למהותו, וכן מובא (ליקו"מ קכג): "העקר והיסוד, שהכל תלוי בו – לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה – דבר קטן ודבר גדול, ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל וכו', ולהשליך מאתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור", עין שם.

על כל פנים, היוצא מדברינו, שהעקר שבכל העקרים, והנצחון שבכל הנצחונות, והשלמות שבכל השלמות – הוא להתקרב להצדיק האמת, ולהתדבק אליו ולהתקשר עמו – שיהיה ממש נכלל בו, ועל־ידי־זה יזכה למה שיזכה, שאין זכות יותר גדול מזה.

ה' יתברך יזכנו לזה, אמן כן יהי רצון.