# פרק ב - דרך ההתקרבות

> מקור: https://rabenu.app/books/hitkashrut-latzaddik-haemet/2091/1724/

בענין עצם ההתקרבות להצדיק יש כמה וכמה בחינות: יש התקרבות אליו בלמוד ספריו הקדושים – המלאים עצות והשגות וקדשות ומדרגות עד אין שעור וערך, שיכולים לזכות לטהר את עצמו מעוונות ומדות רעות, ולזכות לעבודת ה' ולקדשות עליונות עד אין חקר, וכן על־ידי אנשיו של הצדיק שהם מקשרים אליו וכו' שזכו כבר למה שזכו, וכן עוד ועוד כמה ענינים.

ויותר מהכל הוא העקר ההתקרבות וההתקשרות להצדיק בעצם, וכמו שאמר רבנו ז"ל: יש המתקרבים אלי כדי שיטהרו מעוונות (על־ידי העצות וכו' והתורות וכו'), ויש שמתקרבים אלי שיזכו למה שיזכו לעבודת ה' במדרגות קדושות וכו', אבל יש שמתקרבים ומקשרים אלי וכו' – "איין גיבאקין אין הארץ" [=להאפות בלב], וכמו שאמר תלמידו המבהק מוהרנ"ת ז"ל: "וואס האט זיך אין גאנצין אוועק גילייגט פאר דעם רעבין זאך" וכו' [=הנחתי את כולי עבור ענין רבינו].

וזהו הענין המובא בספורי מעשיות בהמעשה ממלך וקיסר (מעשה ב), שהבת קיסר נתנה להמלך המגרש בחזרה את הפאניס (=בנות שרים) כדי שיהיה שוב מלך, ולבן הסוחר נתנה הספינה עם הכסף וכו', ולבן המלך האמת שהוא זווגה האמתי נשארה מקשרה עליו וכו'.

וכן הענין המובא בהמעשה של הבערגיר ועני (מעשה י), שלכל מיני שירים יפים ששר לפני הבת קיסר מי שהיה רוצה להתחתן אתה – היא גם כן השיבה בשיר יפה, אבל לבסוף סימה: "דיא וואסערין זענען אבער איבער דיר ניט אריבער גיגאנגען" [=אבל המימות לא עברו עליך]. הינו שמרמז לבעלי המדרגות הקדושות שזכו בעבודת ה', אף־על־פי שהם אומרים שיר יפה על פי השגתם וקדשתם, אבל המסירות נפש והמארעות של ההתקרבות וההתקשרות להצדיק – שהוא העקר והמרמז להבת מלך והשכינה הקדושה, עדין לא עברו עליו, ועל כן היא אינה זווגו האמתי וכו'.

ובזה יש הרבה לדבר ולהביא ראיות מכל ספרי הקדש ומספרי רבנו ז"ל.