# מַאֲמָר פְּתִיחָה

> מקור: https://rabenu.app/books/hitkashrut-latzaddik-haemet/2091/784/

שִׂיחָה וּמַאֲמָר לְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְשָׁרָשֶׁיהָ וּמִצְווֹתֶיהָ וּמִדּוֹתֶיהָ

הִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָעִקָּר הוּא "לִמּוּד הַתּוֹרָה" – לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם, וְאַף דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חֲדֵי בְּפִלְפּוּלָא דְאוֹרַיְתָא, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַיּוֹתֵר חָשׁוּב הוּא הַלִּמּוּד לְקִיּוּם הַתּוֹרָה (עי' ליקו"ה נט"י לסעודה ו, צ צא)

וּכְבָר יָדוּעַ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (ליקו"מ ח"ב עח) שֶׁהָעִקָּר הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת בְּלִי חָכְמוֹת, וּבְשִׂיחוֹת הָרַ"ן (סי' קא) שֶׁתְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת גָּבֹהַּ מֵהַכֹּל, וְכֵן בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאִם כֵּן הָעִקָּר הוּא לָשׂוּחַ וּלְדַבֵּר (זִיךְ דּוּרְךְ שְׁמִיסֶען) בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת מַהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַצְלָחַת הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּזֶה הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן כְּדַאי וְרָאוּי לַעֲשׂוֹת שִׂיחָה פְּשׁוּטָה מִכָּל עִנְיְנֵי הַיַּהֲדוּת: מִכָּל עִנְיָן וְעִנְיָן, וּמִכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, וּמִכָּל מִדָּה וּמִדָּה בְעַצְמָהּ – גֹּדֶל הַדָּבָר הַזֶּה וְהָעִנְיָן הַזֶּה.

בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹנָה נְדַבֵּר וְנַעֲסֹק בְּשָׁרְשֵׁי הַיַּהֲדוּת – שֶׁכָּל יַהֲדוּתוֹ תָּלוּי בָזֶה, וְשֶׁהֵם שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת; וְרֵאשִׁית הַכֹּל נְּדַבֵּר מְעַט בִּקְצָרָה מִשֹּׁרֶשׁ כָּל הַשָּׁרָשִׁים, הַיְנוּ עִנְיַן הִתְקָרְבוּת וְהִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת רֹאשׁ כָּל הַדּוֹרוֹת, בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם – שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל (עי' בשעה"ג ובשעה"פ ועוד) וּבְדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (עי' ליקו"מ לו ועוד).

הִנֵּה הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא יְסוֹד כָּל הַיַּהֲדוּת וְהוּא רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים – שֶׁכָּל חִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ מִשָּׁם, כִּי הוּא נוֹתֵן רוּחַ חַיִּים בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וּבְכָל עִנְיָן וְעִנְיָן, וּבְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, וּבְכָל קְדֻשָּׁה וּקְדֻשָּׁה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִים אוֹתָם; וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְדִבְרֵי הַמְקֻבָּלִים הַהֶפְרֵשׁ בֵּין הַמְקַיְּמִים הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים הָרָזִים וְהַנִּסְתָּרוֹת, וּבֵין הַיּוֹדְעִים, כִּי הַ'לֹּא יוֹדְעִים' הֵם יוֹנְקִים מִבְּחִינַת "אֲחוֹרֵי כַתְפָּא", וְהַ'יּוֹדְעִים' הֵם מִבְּחִינַת "פָּנִים בְּפָנִים" וְכוּ'.

וְזֶה יָדוּעַ שֶׁאֵין הָעִקָּר הַיְּדִיעָה לְבַדָּהּ, רַק הַהַרְגָּשָׁה – שֶׁמַּרְגִּישׁ תַּעֲנוּג וּדְבֵקוּת וְטַעַם הַקְּדֻשָּׁה מַה שֶּׁאֵין יָכוֹל לְהַגִּיד לַחֲבֵרוֹ. כַּמּוּבָא בְּכֶתֶר־שֵׁם־טוֹב (סי' רמ, ב) בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל: "הַחָכְמָה נִקְרָא 'נִסְתָּר', פֵּרוּשׁ כִּי נִסְתָּר נִקְרָא מַה שֶּׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיגוֹ, כְּמוֹ טַעַם שֶׁל הַמַּאֲכָל – אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לְאָדָם שֶׁלֹּא טָעַם וְכוּ'. אֲבָל מַה שֶּׁהֵם קוֹרְאִים נִסְתָּר – חָכְמַת הַקַּבָּלָה וְכוּ', הֲלֹא כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד – הַסֵּפֶר לְפָנָיו, וְאִם אֵינוֹ מֵבִין – הוּא עַם הָאָרֶץ, וְלִפְנֵי אִישׁ כָּזֶה גְּמָרָא וְתוֹסְפוֹת גַּם כֵּן נִקְרָא נִסְתָּר;

אֶלָּא עִנְיַן הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁבְּכָל הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל הַכֹּל בְּנוּיִים עַל פִּי דְּבֵקוּת הָאֱלֹקוּת", עַיֵּן שָׁם (הַיְנוּ שֶׁהָעִקָּר הוּא הַדְּבֵקוּת הָאֱלֹקוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת – שֶׁזֶּהוּ כָּל אֶחָד לְפִי זְכוּתוֹ וּלְפִי קְדֻשָּׁתוֹ, וְהָעִקָּר כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁאֲזַי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַטְעִימוֹ גַּן עֵדֶן וְעוֹלָם הַבָּא, וְכַמּוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן (סי' רנב) שֶׁהַמְקֹרָבִים לַצַּדִּיק הָאֱמֶת מְחֻיָּבִים לִטְעֹם טַעַם גַּן עֵדֶן, כִּי הַצַּדִּיק הוּא 'גַּנָּנָא דְּגִנְּתָא' (זהר בא לה.), וְכַמּוּבָא שָׁם (שיהר"ן א): "אֲנִי יָדַעְתִּי וְכוּ' – כָּל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ", עַיֵּן שָׁם).

וְעַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק אֲזַי כָּל הַמִּצְוֹת וְהַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה וְכָל הַיַּהֲדוּת הוּא בִּבְחִינַת רוּחַ חַיִּים וּדְבֵקוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְהַרְגָּשַׁת טַעַם הַקְּדֻשָּׁה בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה (ליקו"מ יז, א) – שֶׁאֲזַי פָּרְחַת לְעֵילָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תיקו"ז י, כה:) שֶׁבְּלִי דְּחִילוּ וּרְחִימוּ לָא פָּרְחַת לְעֵילָא, וְכַמּוּבָא (ליקו"מ ס, ו) שֶׁיֵּשׁ שֶׁעֲבוֹדָתָם בִּבְחִינַת שֵׁנָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְזֶה רַק אֶחָד מֵאַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבּוֹא רְבָבוֹת טְעָמִים מִגֹּדֶל עִנְיַן הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק. וְכֵן מַה שֶּׁהַצַּדִּיק יוֹדֵעַ לְנַקּוֹת וּלְזַכּוֹת הָעֲבוֹדָה וּלְהַעֲלוֹתָהּ לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ וְכוּ' וְכוּ' וְכוּ'.

וְעַל־כֵּן נְדַבֵּר תְּחִלָּה מִזֶּה בְּעִנְיַן "הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק" שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל.
