# מכתב כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hitkashrut-latzaddik-haemet/849/484/

אין בריף בייט איהר אייך זאל אייך פאר ענפרין דיא קשיות וואס איהר האט מיר אמאל גשריבען.

אין אמתין, דאס ווארט 'קשיות' איז ניט כדאי, ווארין קשיות האט געפרעגט נאר דער רשע אין "מה נשתנה" רחמנא לצלן, ענפרט מען איהם 'הקהה את שניו' רחמנא לצלן, ווארין עס פאלט איין דעם מענטשין קשיות דארף מען אסאך שרייעהן ציא ה' יתברך אויף דעם אליין וואס פאלט איין קשיות, ווארין דאס אליין הייסט חרבן בית המקדש (דאס איז דער מח פון מענטשין, בחינת בית המקדש), וואס איז א חיוב צוא קלאגין אלע נאכט חצות, אין בין המצרים אלע נאך האלבען טאג חאטשי האלבע שעה, אין תשעה באב, אויף דעם חרבן בית המקדש בכלל, און בפרט אויף זיך אליין: פאר וואס מען איז ווייט פון ה' יתברך און פין צדיק האמת – ביז עס פאלט איין קשיות חס ושלום.

ווארין עס דארף גאר ניט קשה זיין, נאר האבין אמונה שלמה אין ה' יתברך און צדיק האמת און דער תורה הקדושה – אז עס איז האלעס רעכט, נאר מיין דעת איז ציא קלין ציא פאר שטיין – ווייל איך בין ניט אזוי ריין אין הייליג, און מען דארף גאר ניט וועלין זיך פאר ענפערין קשיות מיט קיין שכל (ווארין עס וועט ווערין אנדערע קשיות – גרעסערע), נאר מיט אמונה אליין גלייבען: ווייל איך בין ניט ריין פון עונות – פאלט מיר איין קשיות, דארף איך שווייגען און ניט וועלין ענפרין זיך – וועלין דיא קשיות ממילא בטל ווערין.

אין פאר ענפערין אנדערע מענטשין קשיות איז בודאי השטות, ווארין איך בין ניט מחיב ציא פאר זארגין דיא וועלט; מהיכי תיתי: מקרב זיין נפשות צוא ה' יתברך – איז זייער גוט גיבען זייא ספרים און רעדין מיט זייא פין עבודת ה' יתברך און פון צדיק האמת, נאר אז יעניר פרעגט קשיות, זאל ער זיך האלטען מיט זיינע קשיות – ביז ה' יתברך וועט רחמנות האבין אויף איהם און עס וועט איהם ניט קשה זיין. און מרחק זיין יענים – אויך ניט, נאר וואס ער וויל זאל ער טואין, און וויפעל ער איז זיך מקרב – איז אויך גוט.

אין איך האב גיהאט זייער אסאך קשיות, האב איך אזוי לאנג גיוויינט און גשריגען ציא ה' יתברך, ביז עס איז מיר ברוך ה' גאר ניט קשה.

נאר אייעהרי שאלות (עס הייסט ניט 'קשיות' חס ושלום, נאר 'שאלות וספקות', אזו וויא דער חכם מיטין תם ושאינו יודע לשאול) דארפען דארוף אויך דארוף קלאגין קינות – כדי דער מח זאל פארעכט ווערין, און ווערין פון קינו"ת תיקו"ן, זאל נתתקן ווערין דער תיק"ו – וואס עס איז אספק אין מען ווייסט ניט דעם דין הלכה, אין אזו אין עבודת ה' יתברך – מען ווייסט ניט וויא צוא פירען זיך; דער פאר קלאגט מען טאקי בין המצרים און תשעה באב, עס זאל נמשך ווערין דער דעת פין צדיק האמת, בחינת משיח, אין אז דער דעת איז בשלמות הייסט דאס אויך בנין בית המקדש, "כל מי שיש בו דעת כאלו נבנה בית המקדש בימיו" (ברכות לג).

ובכלל, אויף דעם בית המקדש בכלל איז א גרוסע זאך ציא זאגין חצות אין קלאגין בין המצרים, ובפרט תשעה באב (ניט חלילה ברגז וקשיות ובטרוניא לה' יתברך, נאר מיט ביינקיכץ ציא ה' יתברך שיבנה בית המקדש בכלל ובפרט), והאריז"ל מביא שנמשך על הנפש הארה גדולה בזה שמתאבל ובוכה כל יום בין המצרים אחר חצי היום חצי שעה.

אף על פי כן אתרץ לכם הספקות שלכם מעט בקצור – מה ששאלתם מדוע המגיד ז"ל היה רבי אחר הבעל שם טוב ז"ל וכו'.

באמת מובא בספרים שהמגיד ז"ל אמר שזה ענש מפני שנסע פעם אחת בחל המועד (או ערב שבת קדש), וגם כל הרביסטווא היה על דרך הבעל שם טוב ז"ל, וכל תלמידי תלמידיהם היו כלם צדיקים וקדושים זכותם יגן עלינו, הכל על דרך הבעל שם טוב, הכל הוא דרך הבעל שם טוב – ורק זכותו וכחו, וכל אחד הלך בזה כפי תפיסתו וקדשתו; ובאמת ר' פנחס מקאריטץ אמר שלא צריך רביסטווא, רק להתועד יחד ולדבר בעבודת ה'.

אבל על כל פנים האמת הוא שהיו כל תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ותלמידיו ותלמידי תלמידיהם כלם צדיקים וקדושי עליונים זכותם יגן עלינו, אבל אחר כך נתגלה לנו אור הצדיק האמת בעצמו – הוא רבנו ז"ל, אנחנו צריכים להתדבק רק אליו – ולא לחפש מקומות אחרים, כי הוא דרך חדש כמו רבי שמעון בר יוחאי והאריז"ל והבעל שם טוב בעצמו, וממנו כבר לא יהיה חדשות עד משיח בעצמו.

וכמו שקשה למה היה צריך לבוא רבי שמעון בר יוחאי בעולם ולא היה די במשה רבנו עליו השלום שהיה כבר, ולמה היה צריך לבוא האריז"ל וכו', כי כבר אמר רבנו ז"ל בחיי מוהר"ן (סי' רצט) כי קדם שנמצא הצדיק האמת יכולין להתקרב לה' יתברך (הינו בהדרכים שמקדם), וכשכבר נמצא הצדיק האמת אזי אי אפשר להתקרב לה' יתברך (בלתי דרכו ועצותיו) וכו', כי כבר נתחדש חליי הנפש כאלו עד שמכרח לרפואותיו.

ואין הניר מספיק כעת לכתב יותר, ועוד חזון למועד להשיב לכם באריכות על שאלתכם; וכן הנני מוכן ומזמן להשיב לכם תמיד על כל שאלתכם בעבודת ה' ובהתקרבות לצדיק בעזרת ה' יתברך.

ידידו דורש שלומו ומאחלו כל טוב סלה

שמואל הורוויץ