# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/63/1/

על־פי מה שכתב רבנו ז"ל בהתורה המתחלת: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" וכו'. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז וכו', עין שם. (סימן טו).

והכלל לענינ נו, שעל־ידי משפט מעלין את היראות הנפולות לשרשן, כי כשאין משפט ואין דין למטה יש דין למעלה, חס ושלום, וכששופטין את האדם במשפט דלעלא, אזי הדין נתלבש בכל הדברים וכל הדברים נעשים שלוחים למקום לעשות בזה האיש משפט כתוב, כמו שאמרו חכמינו ז"ל (נדרים מא.): "למשפטיך עמדו", אזי "הכל עבדיך" (תהלים קיט, צא) לעשות דין בזה האדם. אבל על־ידי משפט שהאדם שופט את עצמו, הינו מה שהאדם מתבודד בינו לבין קונו ומחשב דרכיו ומפשפש במעשיו ושופט, ודן את עצמו על כל דבר ודבר שעושה, אם כך ראוי לו לעשות ולבלות ימיו, חס ושלום, במעשים כאלה, ושופט ודן את עצמו בעצמו ועל־ידי שהוא בעצמו שופט את עצמו, על־ידי־זה מבטל הדין שלמעלה שלא יבוא עליו, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה, ואז אין היראה והדין מתלבש בשום דבר לעורר את האדם, כי הוא בעצמו נתעורר. ועל־כן על־ידי־זה היראה עולה מהקלפה, הינו על־ידי משפט הנ"ל, כי מתחלה היתה היראה נתלבש בקלפה, דהינו מה שהאדם מפחד את עצמו מאיזה שר או מגנבים ושאר פחדים, זה הוא שהיראה נתלבש באותו הדבר וכו', וכל זה הוא מחמת שלא שפט את עצמו, שעל־ידי־זה יש דין של מעלה שמתלבש את עצמו בכל הדברים וכנ"ל, אבל על־ידי משפט ששופט את עצמו, על־ידי־זה אין דין למעלה ואז אין הדין והיראה מתלבש עצמו בשום דבר ואז עולה היראה הנפולה לשרשה וכו'. ושרש היראה הוא הדעת וכו', ועל־ידי שעולה היראה לשרשה, שהוא הדעת, על־ידי־זה נשלם הדעת. ועל־ידי־זה זוכה לתורה שבנגלה. ועל־ידי תורה שבנגלה זוכה לתפלה במסירת נפש, ועל־ידי תפלה זוכה לתורה שבנסתר, שהוא אור הגנוז וכו', עין שם: