# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/63/10/

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּעֲנִית כט:): הַאי בַּר יִשְׂרָאֵל דְּאִית לֵיהּ דִּינָא בַּהֲדֵי עַכּוּ"ם לִשְׁתַּמֵּיט מִנֵּיהּ קֹדֶם תִּשְׁעָה בְּאָב וְכוּ' (יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין עִם גּוֹי לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁיִּתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ), כִּי אָז הֵם יְמֵי חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא פְּגַם הַמִּשְׁפָּט, וְאָז נָפַל הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין אֲלֵיהֶם כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן אָז קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל לְהַצְלִיחַ בְּמִשְׁפָּט נֶגֶד עַכּוּ"ם, מֵאַחַר שֶׁמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה נָפַל אָז וְנִתְלַבֵּשׁ בֵּין הָעַכּוּ"ם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין אָז יְגִיעָה גְּדוֹלָה בְּתַעֲנִית וְדִינֵי אֲבֵלוּת שֶׁמְּסַגְּפִין עַצְמָן מִבָּשָׂר וָיַיִן וְכוּ', כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַמִּשְׁפָּט וְהַיִּרְאָה הַנְּפוּלָה לְשָׁרְשָׁהּ, כַּנַּ"ל:
