# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/63/11/

ועל־כן מתאבלין על חרבן בית־המקדש שלשה שבועות דיקא, כי עקר התקון של כל הנ"ל הוא על־ידי שבת קדש, כי בשבת אז עולין כל היראות הנפולות, שהם כל הדינין והצרות המפחידין את האדם, חס ושלום, כי בשבת נמתקין ונתבטלין כל הדינין, בבחינת (זהר תרומה קלה:) וכל שולטני רוגזין ומארי דדינין כלהו ערקין ואתעברו מנה, ולית שולטנא אחרא בכלהו עלמין וכו', כי אז אין רשות לשום משחית ומזיק להפחיד לעשות שום דין כלל, כי אז בשבת בטלין כל הדינים, שהם בחינת יראות הנפולות, ואז עולה היראה לשרשה שהוא הדעת, כי בשבת אז הוא שלמות הדעת, כמובא, ששבת הוא בחינת דעת, כי אז עולה היראה לשרש הדעת - שעל־ידי־זה נשלם הדעת כנ"ל, וכמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (בלקוטי תנינא בסימן יז). ועל־כן עקר תקון בנין בית־המקדש שהוא עלית היראה וכו', כנ"ל, הוא על־ידי שבת, כמו שכתוב (ויקרא יט, ל): "את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו", כי בשבת נתבטלין כל הדינים וכל היראות הנפולות, ואז עולה היראה לשרש הדעת שזהו עקר בחינת בנין בית־המקדש, כנ"ל: