# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/63/3/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (שבועות לא.): "ואשר לא טוב עשה בעמיו" (יחזקאל יח, יח), 'זה הבא בהרשאה'. כי הבא בהרשאה זה בחינת שנתלבש בו המשפט, וכשנתלבש בו המשפט באיזה דבר - זהו בחינת יראות הנפולות כנ"ל, שמהם אחיזת החיצונים. ועל־כן כל אלו שנמסר ונתלבש בהם המשפט לעשות דין באדם, הם נקראין חיצונים ומזיקי עלמא, כי מאחר שנפלה היראה שלמעלה על־ידי פגם המשפט ונתלבשה בדברים חיצוניים - מזה יש להקלפות יניקה, חס ושלום, כי עקר יניקתם מקדשות הנפולות, כידוע. ומחמת זה בעצמו צריך האדם לרחם על עצמו ולשמר את עצמו מאד מאד לשפט את עצמו בעצמו כדי שלא יצטרך הדין, חס ושלום, להתלבש במה שיתלבש, חס ושלום, כי אז יתגברו הם, חס ושלום, וחס ושלום, יהיה דין אכזרי, חלילה, כי "אכזרים המה ולא ירחמו" (ירמיה נ, ב). ועל־כן צריך לשמר את עצמו מאד לשפט את עצמו - כדי שלא יהיה נמסר הדין למי שיהיה נמסר, חס ושלום, כנ"ל.

ועל־כן זה הבא בהרשאה, אף־על־פי שבאמת יש לו כח לקבל כח המשפט מהתובע ולתבע את הנתבע ולעשות בו משפט כדת, אף־על־פי־כן נקרא 'לא טוב עשה', כי בודאי הוא לא טוב, מאחר שנמסר ונשתלשל המשפט לאחר - שזהו בחינת יראה הנפולה, שהוא בחינת אחיזת החיצונים מזיקי עלמא, שכל כחם מיראות הנפולות כנ"ל, על־כן נקרא: 'לא טוב עשה', כנ"ל: