# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/63/6/

וזה בחינת בין המצרים שמתאבלין על חרבן בית־המקדש משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב. כי עקר חרבן בית־המקדש היה על־ידי פגם המשפט, כמו שכתוב (עמוס ה, ז): "ההפכים ללענה משפט", וכמו שכתוב בפסוקים רבים, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא שופטים א): שחרבן בית־המקדש היה על ענוי הדין ועל עוות הדין וכו'. כי בית־המקדש כלול מכל הבחינות הנ"ל, הנאמרים בתורה הנ"ל, כי בבית־המקדש שם עקר תקון המשפט, כי שם היתה יושבת סנהדרי גדולה - שמהם יוצא משפט צדק לכל העולם, ועל־ידי־זה עולה היראה שזהו בחינת הבית־המקדש שנקרא 'יראה', כמו שכתוב (בראשית כב, יד): "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה" וכו', וכמו שאמר יעקב (שם כח, יז): "מה נורא המקום הזה". ועל־שם זה נקרא ירושלים בחינת יראה שלם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נו, י).

ועל־ידי היראה - זוכין לדעת, שזהו בחינת הבית־המקדש, כי 'כל מי שיש בו דעה כאלו נבנה בית־המקדש בימיו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות לג.). ועל־ידי הדעת זוכין לתורה שבנגלה, כי עקר התגלות התורה היה בבית־המקדש שמשם תצא תורה, בין דין לדין, ובין דם לדם, כמו שכתוב (דברים יז, ח): וקמת ועלית אל המקום וכו', על־פי התורה אשר יורוך ועל־פי המשפט אשר יאמרו לך תעשה. ועל־ידי התורה שבנגלה - זוכין לתפלה בשלמות שזה היה בבית־המקדש ששם עקר התפלה, כמו שכתוב (ישעיה נו, ז): "כי ביתי בית תפלה", ודרך שם עולין כל התפלות אשר יתפללו אל הבית הזה, כי המתפלל - צריך שיכון את לבו לבית־המקדש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ל.).

ועל־ידי התפלה זוכין לתורה שבנסתר, שזהו בחינת בית־המקדש בחינת קדש שהוא סתרי אוריתא, כמו שמבאר שם בתורה הנ"ל על פסוק (תהלים עח, נד): "הר זה קנתה ימינו", עין שם. נמצא, שבית־המקדש היה כלול מכל התקונים הנ"ל.

וכל הבחינות הנ"ל כלם תלויים במשפט - שבו תלוי הכל, כמבאר לעיל, שעקר ההתחלה הוא ממשפט, הינו התבודדות בינו לבין קונו וכו', כנ"ל, שעל־ידי־זה עולה היראה, כי נתבטלין היראות הנפולות ועל־ידי־זה זוכין לדעת ולכל הבחינות הנ"ל.

ועל־כן על־ידי שפגמו במשפט כנ"ל, על־ידי־זה נחרב הבית־המקדש ונתבטלו כל הבחינות הנ"ל, כי נתלבש הדין והיראה במלכות הרשעה של בבל, ונתן להם רשות להחריבו והכל על־ידי פגם המשפט כנ"ל. וזה שכתוב (קהלת ג, טז): "מקום המשפט שמה הרשע" וכו', הינו כנ"ל, כי הרשע בא במקום המשפט, כי מחמת שלא עשו משפט ופגמו במשפט, על־כן נתלבש המשפט בהרשע נבוכדנצר וחבריו, ובמקום המשפט שמה הרשע, כי הוא בא במקום המשפט, בכח והרשאה שקבל מהמשפט, כמו הבא בהרשאה שהוא בא במקום התובע, כן הוא בא במקום המשפט, כי המשפט נתלבש בו, כנ"ל: