# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/63/7/

וזה שגזרו ארבעה תעניות על חרבן בית־המקדש, גם נוהגין להתאבל בין המצרים ולומר חצות לבכות על חרבן בית־המקדש, ומסגפין עצמן מבשר ויין, וכיוצא כל אחד כפי מנהגו, כי כל התעניתים והסגופים שהיראים עושין - הכל הוא בבחינת משפט הנ"ל ששופטין את עצמם קדם שיבוא הדין של מעלה, חס ושלום, כדי לבטל הדין שלמעלה על־ידי המשפט ששופט את עצמו, כנ"ל. כי לפעמים האדם רואה שאין די לו בדבורים מה שהוא שופט את עצמו, ואזי הוא בעצמו נותן משפט על עצמו שיתענה ויסגף עצמו כך־וכך על מעשיו שעשה, ואף־על־פי שבאמת בודאי אין זה מספיק אפלו חלק מאלף כנגד מה שפגם, כי כל ימינו לא יספיקו להתענות ולסגף עצמנו על פגם הרהור ומחשבה זרה אחת, למי שמאמין בעצם הפגם הנוגע במקום שנוגע כנ"ל, מכל שכן וכל שכן מי שעשה איזה עברה, חס ושלום, מכל שכן וכל שכן מי שקלקל הרבה מאד, חס ושלום, כמצוי עכשו בדורות הללו בעוונותינו הרבים, ואם־כן לכאורה מה יועילו לו אלו התעניתים והסגופים כנגד מעשיו? אך אף־על־פי־כן יכול לזכות לכפרת עוונותיו על־ידם, כי עקר התקון הוא המשפט, דהינו מה שהוא בעצמו שופט את עצמו, ועל־כן מאחר שהוא בעצמו שופט את עצמו, ואינו ממתין על הדין שלמעלה על־ידי־זה יכול לבטל הדין שלמעלה על־ידי תעניתים וסגופים שלו, מאחר שהוא בעצמו שופט את עצמו, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה, כנ"ל.

וזה בחינת מה שאדם יכול להנצל על־ידי סגוף או תענית אחד מדינים קשים ומרים הרבה מאד, וגם לזכות על־ידם לחיי עולם הבא, כי איתא, שכל היסורין שבעולם אם יתקבצו יחד על אדם אחד כל השבעים שנה, חס ושלום - אינם נגד רגע אחת נגד כויה אחת של גיהנם, כל שכן ששופטין את האדם שנים־עשר חדש בגיהנם, כל שכן שיש עברות, חס ושלום, שיורדין עליהם ואין עולים, כל שכן שיש כמה מיני ענשים קשים ומרים יותר מצער של גיהנם הקשה, כמובא בספרים, ואף־על־פי־כן על הכל מועיל תשובה בעולם הזה. ועקר התשובה הוא בחינת המשפט הנ"ל, כי על־ידי שאדם מתבודד בינו לבין קונו ושופט את עצמו על כל מעשיו שעשה ומעורר עצמו לעבודת השם־יתברך בכל פעם, ועל־ידי שיש משפט למטה - אין דין למעלה כנ"ל, ובפרט אם זוכה להתעורר עד שעושה משפט בעצמו ממש, דהינו שמתענה ומסגף עצמו, אף־על־פי שאינו עולה לכלום נגד מעשיו כנ"ל, אף־על־פי־כן מאחר שהוא בעצמו עושה הדין בעצמו - על־ידי־זה מבטל ממנו כל הדינים שלמעלה, אף־על־פי שעשה אלפים ורבבות יותר בלי שעור וערך, אף־על־פי־כן מבטל כלם על־ידי המשפט שלו ששופט את עצמו כנ"ל, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה, כנ"ל.

וזהו בחינת התעניתים והאבלות שמסגפין עצמן בתעניות ובמניעת בשר ויין ורחיצה וכו', בשביל חרבן בית־המקדש, כי חרבן בית־המקדש הוא בשביל פגם המשפט כנ"ל, על־כן אנו עושין עכשו תשובה ומתקנין זאת ואנו עושין משפט בעצמנו ומתענין ומסגפין עצמן כדי לבטל הדין שלמעלה, כנ"ל: