# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/64/12/

וזה בחינת (תהלים י, ד־ה): רשע כגבה אפו בל ידרש וכו', יחילו דרכיו בכל עת מרום משפטיך מנגדו - זה בחינת הערב רב שמרום משפטיו מהם, כי אין מועיל להם אש המשפט כנ"ל. וזה בחינת יחילו - דהינו הצלחה שגם הם עשירים גדולים. וזהו רשע כגבה אפו וכו', כי העשירות של הרשעים בחינת ערב רב, הוא בחינת כעס וחרון אף, הפך העשירות דקדשה של ישראל שנמשך רק על־ידי כבישת כעס וחרון אף, אבל אצלם העשירות על־ידי חרון אף, ועל־כן באמת נאמר בהם (קהלת ב, כג): "גם כל ימיו כעס ומכאובות", כי הגדלה והעשירות שלהם הוא בעצמו כעס ממש, ועל עשירות כזה נאמר (קהלת ה, יב): "עשר שמור לבעליו לרעתו" - זה בחינת כעס שנקרא רעה, כמו שכתוב (קהלת יא, י): "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך", כמו שכתב רבנו ז"ל (סימן סח).

ומחמת זה עתה רב העשירות אצל העכו"ם והרשעים, ובני ישראל הכשרים רבן עניים. כי בני ישראל הכשרים אינם יכולים לזכות לעשירות כי אם על־ידי כבישת כעס, כי עשירות שלהם, עשירות דקדשה, שרש הנפשות שנמשך על־ידי כבישת כעס דיקא, אבל הרשעים הגדולים בחינת ערב רב, כל עשירותם הוא בעצמו כעס כנ"ל. ובאמת אינו עשירות כלל, כי "כל ימיו כעס ומכאובות", והוא רק לפי שעה, כמו הכעס שהוא חרון אף המתגדל ומתגבר לפי שעה, בבחינת "רוח סערה", ואחר־כך כלה ונאבד, כי 'רגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו' (קדושין מא.), כי עשירותם שהוא בחינת רגז וכעס - אינו נשאר בידם, אדרבא! עוקרת אותם משני עולמות, כי הוא לא ילין בעמלו ומאומה לא ישא בידו.

אבל עשירות דקדשה של ישראל שנמשך על־ידי כבישת כעס - הוא שרש הנפש, וזוכה על־ידי־זה לשני עולמות, כי מרבה בצדקה על־ידי עשירותו, וגם מגדל הנפש והשם דקדשה על־ידי העשירות שעל־ידי־זה נתקרבים נפשות רבים להשם־יתברך וכנ"ל, ועל עשירות כזאת נאמר (משלי יח, יא): "הון עשיר קרית עזו וכחומה" וכו'.

ועל־כן נסמך: רשע כגבה אפו וכו' לפסוק: יחילו דרכיו וכו', שהוא הצלחת הרשע בעשירות גדול, כי עשירותו בחינת כעס כנ"ל. וכן כל ענין המזמור מדבר שם מזה, מגדל הצלחת הרשע שהוא מלא כעס תמיד, כמו שכתוב שם (תהלים י, יד): כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך וכו'. הינו שהכתוב מתמה שהרשע שמלא כעס, ואף־על־פי־כן השם־יתברך נותן לו בידו עשירות כזה וכו', אבל בסוף מסים: לשפט יתום ודך - כי סוף כל סוף יתגבר אש המשפט של משיח צדקנו, ו יערץ אנוש מן הארץ - דהינו שישבר ויכניע את הרשעים ויציל את ישראל שהם עתה עניים, יצילם מהרע שלהם, וישפיע לישראל כל העשירות, כי עקר שלמות המשפט יהיה על־ידי משיח, כמו שכתוב: ישפט עניי עם וכו'. וכתיב (ישעיה יא, ד): "ושפט בצדק דלים". וכתיב (שם א, כז): "ציון במשפט תפדה" וכו', וכן הרבה, הינו כנ"ל. ועין היטב בהתורה הנ"ל והבן: