# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/64/16/

וזה ידוע שגלות מצרים היה על חטא אדם הראשון, הינו כי גלות ועבדות מצרים, שהוא בחינת יגיעת וטרחת ומרירת הפרנסה, בחינת (שמות א, יד): "וימררו את חייהם בעבדה קשה" וכו', שהסטרא־אחרא ממררת את חייהם של בני אדם בעבודה קשה בכמה מיני יגיעות וטרחות, "בחמר ובלבנים ובכל עבודה בשדה", הכל בשביל פרנסה, וכל זה נמשך מבחינת (בראשית ג, יט): "בזעת אפיך תאכל לחם", והכל בא להאדם על־ידי שאינו שומר את עצמו מחטא אדם הראשון, מזהמת הנחש, דהינו על־ידי שאינו שומר את עצמו מכעס וחרון אף, שעל־ידי־זה נתקלקל ונפגם שפע העשירות שלו, ונופל לעניות ודחקות וחסרון הפרנסה, שהוא בחינת "בזעת אפיך תאכל לחם". 'בזעת אפיך' דיקא, מחמת שפגם בחרון אף וכעס, כנ"ל.

ואזי כשאיש הישראלי נופל לכעס, חס ושלום, ואזי אובד העשירות דקדשה, אזי נמשך, חס ושלום, כל שפע העשירות להסטרא־אחרא, דהינו להעכו"ם והרשעים בחינת ערב רב וכנ"ל, כי הרשעים הם בעצמם בבחינת כעס, כי מכעיסים את השם־יתברך במעשיהם, כמו שכתוב (דברים לב, כא): "כעסוני בהבליהם", וכשנפגם העשירות על־ידי כעס אזי נמשכת להם וכנ"ל, וזה עקר גלות מצרים וכן כל הגליות, בפרט הגלות הזה, שכל השפע וכל העשירות הוא אצלם וישראל נזונין מתמצית, ועל־ידי־זה נפשות ישראל בגלות אצלם, כי העשירות שרש הנפשות, וכל זה נמשך מחטא אדם הראשון, שפגם בעץ הדעת, שהוא בחינת פגם הכעס, וכן על־ידי כל אחד ואחד שאינו נשמר מכעס, וכנ"ל.

ועל־כן עקר גאלת מצרים היה על־ידי שהוציאו העשירות ממצרים, בחינת (בראשית טו, יד): "ואחרי כן יצאו ברכש גדול" וכנ"ל, ועל־כן קבלו כל העשירות מהמצרים בעצמם, כמו שכתוב (שמות יב, לה): "וישאלו ממצרים כלי כסף" וכו', כי זה היה עקר התקון, כי עשירות של המצרים היה באמת של ישראל, כי כל ההשפעות וכל העשירות וכל טוב - יורד רק לישראל, שבשבילם נברא ומתקים הכל, וכמו שכתוב (תהלים עג, א): "אך טוב לישראל" - שכל הטוב הוא רק לישראל, רק על־ידי שפגמו בכעס, ירד העשירות למצרים, ועל־ידי־זה נתגלגלו וירדו גם נפשותם למצרים, הינו על־ידי שלא שברו את כעסם וחרון אפם שהיה להם על יוסף ומכרוהו למצרים, כמו שכתוב (בראשית מט, ו): "כי באפם הרגו איש" וכו', על־ידי־זה גרמו שירד כל העשירות למצרים, ועל־ידי־זה נתגלגלו גם הם למצרים, וכשזכו לעשות תשובה ולתקן זאת עד שחמל עליהם השם־יתברך וגאלם, ועקר הגאלה היתה בזכות אברהם, שהוא בחינת חסד הפך כעס וחרון אף, אזי זכו שהוציאו כל העשירות ממצרים, שעל־ידי־זה היתה עקר הגאלה, וקבלו העשירות מהמצרים בעצמם דיקא, כי באמת הוא עשירות שלהם, רק שירד להם על־ידי עון הכעס, ועכשו על־ידי זכות חסד לאברהם, חזר העשירות למקומו לישראל, שהוא שלהם מתחלת השרש, וכנ"ל: