# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/64/22/

ועל־כן אז בששי לספירה שהוא שביעי של פסח, אז זוכין לקריעת ים סוף, שאז הוא גמר גאלת מצרים, כי אז נפלו המצריים לגמרי על־ידי בטול הרע שזכו אז, על־ידי שהאיר עליהם אז תקון המשפט שנמשך על־ידי יוסף שעמד בנסיון, שעל־ידי־זה הוא עקר הנס של קריעת ים סוף, כמו שכתוב (תהלים קיד, ג): "הים ראה וינס, [וינס] ויצא החוצה" (בראשית לט, יב) כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית־רבה פז, ח). ואז זוכין לעשירות גדול בחינת בזת הים שהיתה גדולה משל מצרים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא בא ח). כי על־ידי הכנעת הרע על־ידי המשפט כנ"ל, על־ידי־זה נכנע ונתבטל הכעס, שהוא הרע שרוצה להתאחז בנפשות ישראל, חס ושלום ולהפך שפע העשירות לכעס, ואז כשנתבטל הרע, שהוא הכעס, אז זוכין לעשירות גדול, שהוא בחינת חומה, שזכו בקריעת ים סוף, שהוא בזת הים, שזהו בחינת (שמות יד, כב): "והמים להם חומה", כי זכו לחומה של עשירות, וכמבאר לעיל.

ועל־כן מאז והלאה התר החמץ, כי אין מתיראין עוד מכעס, אפלו כשאוכלין חמץ, כי כבר זכו לחומה של עשירות בשלמות וכמבאר לעיל. ועל־כן בכל ימי הספירה אנו ממשיכין השפע של ברכה ועשירות, כי בימי הספירה, שהם ימי ניסן ואיר, אז גדלין וצומחין כל הפרות שהם עקר העשירות, כי אז בימי הספירה הוא התקרבות הנפשות להשם־יתברך, שלזה צריכין להמשיך עשירות גדול דקדשה לישראל, כדי שיתקרבו כל הנפשות להשם־יתברך, כמו שנתבאר לעיל.

וזהו שאנו מבקשים אחר הספירה (תהלים סז, ז): יברכנו אלקים אלקינו וכו', הינו שימשיך לנו ברכה ושפע עשירות גדול. וזה שאומרים תחלה: לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך - שנזכה לידע בארץ דרכיו יתברך איך להתקרב אליו, עד שגם כל הגוים ידעו ישועתו, דהינו שכלם יתקרבו אליו יתברך, שזה עקר הישועה מכל הישועות. וזהו ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישר וכו' - 'כי תשפט' דיקא בחינת 'משפט' הנ"ל, שעל־ידי־זה עקר ההתקרבות כנ"ל. וזהו שמסימין: יברכנו אלקים וייראו אותו כל אפסי ארץ - הינו שאנו מבקשים שהשם־יתברך יברכנו ויתן לנו עשירות גדול דקדשה, ואז בודאי וייראו אותו כל אפסי ארץ - כי כשבני ישראל הצדיקים והכשרים זוכין לעשירות וברכה, אזי כל הנפשות שבקצה ארץ מתקרבים אליו יתברך לעבודתו ויראתו, בבחינת (ישעיה כו, ח): "לשמך ולזכרך תאות נפש" וכו', כי הגדלת השם והנפש הוא על־ידי עשירות וכו', כמבאר בהתורה הנ"ל, עין שם.

וזה בחינת וספרתם לכם ממחרת השבת וכו', שבע שבתות תמימת תהיינה וכו', עד ממחרת השבת השביעת וכו', כי עקר בחינת ספירת העמר הוא להמשיך בחינת קדשת שבת, שהוא בחינת בטול הרע, בבחינת 'את שבתתי תשמרו' דא עגולא ורבועא וכו', שהם בחינת משפט ועשירות, שהם בחינת יד ושם, בחינת בית וחומה, כמבאר בהתורה הנ"ל, עין שם והבן:

הלכה ה' בהלכות גביות חוב הלכה ה אות טו: