# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/64/5/

ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (שבועות לא.): "אשר לא טוב עשה בעמיו" (יחזקאל יח, יח) - 'זה הבא בהרשאה', כי בודאי לא טוב עשה, מאחר שמכניס עצמו בסכנה כזאת, ללחם עם הרע שסביב המשא־ומתן וכו', כנ"ל, בפרט שאינו שיך לזה, ובודאי אף־על־פי שהבעל הממון נותן לו כח והרשאה, אף־על־פי־כן בודאי יש חלוק גדול בין בעל הממון בעצמו, בין אחר הבא במקומו בכח והרשאה, כי בודאי עקר הכח לעורר אש המשפט לשרף את הרע הנ"ל שסביב היכל־הקדש שהיא בחינת הממון והעשירות, הוא על־ידי בעל הממון בעצמו, שמלביש בבחינת העשירות בבחינת היכל־הקדש את רגלי הרוח החיוני שבלב, ששם אש המשפט. וכפי הלבשתו כן יש לו כח לעורר אש המשפט לשרף הרע שסביב העשירות והממון שלו, שהוא בבחינת היכל־הקדש, בחינת כסא להמשפט, כנ"ל.

אבל אחר, אף־על־פי שבא בהרשאה בשליחותו - בודאי אין לו כח כמו שהוא בעצמו. ועל־כן נקרא הבא בהרשאה - "לא טוב עשה", כי קשה לו להמלט שלא יתאחז בו מהרע שסביב העשירות והממון, שחולקין עליו, שמשם כל ההכחשות שביניהם, וכנראה בחוש, שעל־פי רב אין נמלט הבא לדין, אפלו הזכאי, מקטטות ומריבות וכעס, ופעמים טוען שקר, אף־על־פי שהוא זכאי בלא זה. וכל זה נמשך מהרע שסביב המשא־ומתן והממון שנתאחז גם בלב הזכאי וכו', כנ"ל. מכל שכן מי שמתעבר על ריב לא לו, שהוא הבא בהרשאה, שאין לו כח לעורר אש המשפט כמו הוא בעצמו, על־כן בודאי "לא טוב עשה", וכנ"ל: