# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/64/6/

על־פי התורה הנ"ל יבאר ענין פסח ואסור חמץ ומצות אכילת מצה וכו'; כי פסח הוא התחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים על־ידי משה רבנו, שעסק בזה כל ימיו לקרב נפשות להשם־יתברך. ועל־כן בתחלת התגלות במראה הסנה נאמר (שמות ג, ב): "וירא אליו מלאך ה' בלבת אש" - שהוא בחינת שזכה שנתעורר מלאכי לבו שהוא אש המשפט ששורף את הרע שסביב הנפשות שמקרבן שלא יתאחז בו, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל על פסוק זה, עין שם.

ועל־כן יצאו ממצרים בעשירות גדול, כמו שהבטיח לאברהם אבינו (בראשית טו, יד): וגם את הגוי אשר וכו', ואחרי כן יצאו ברכש גדול. והשם־יתברך הזהירם על כך מאד, כמו שכתוב (שמות יא, ב): "דבר נא באזני העם וישאלו איש" וכו', כי כל הגאלה היתה תלוי בזה, כי מבאר בהתורה הזאת, שכל הנפשות שרשם בעשירות וכו', ועל־כן הכל נמשכים ומתאוים אחר העשיר וכו', ועל־כן עקר הגדלת השם והנפש הוא על־ידי ששומרים את העשירות דקדשה, דהינו על־ידי ששומרים את עצמו מכעס, שהוא פגם העשירות, פגם השם והנפש, כי כשיורד להאדם שפע עשירות, אזי מתגרה היצר־הרע להסית את האדם שיהיה בכעס, כדי להפסיד על־ידי־זה את העשירות, חס ושלום, כי למעלה בשרשו, הממון עם הכעס הם בחינה אחת, בחינת גבורות קדושות, אך למטה כשיורד השפע למטה, מתגרה בו הבעל־דבר להפך שפע העשירות לכעס, חס ושלום, ועל־ידי־זה (איוב יח, ד): "טרף נפשו באפו", כי הנפש שרשה בעשירות, כנ"ל.

ועל־כן צריכין לשמר את עצמו מכעס מאד, כדי שיזכה לעשירות דקדשה, שהוא הגדלת השם והנפש, כי העשירות בחינת חומה, בחינת (משלי יח, יא): "הון עשיר" וכו', וכחומה" וכו', אבל על־ידי כעס נפגם החומה של עשירות, בחינת (שם כה, כח): "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו", כי עושה מ חומה בחולם - חמה בצירי, שהוא כעס, שהוא השפע של העשירות בעצמו שנתהפך לכעס, וכנזכר לעיל: