# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1006/64/9/

וזה בחינת (דברים טז, ג): "לחם עני", ו עקר המצוה במצה עניה, אבל במצה עשירה - אין יוצאין (ארח חיים סימן תסב, סעיף א), כי מצה עשירה, דהינו שנלושה בשמן ודבש ומי פרות - אינה באה לידי חמוץ, כי אין להחמץ שליטה בבחינת עשירות וכנ"ל, אבל אין אנו יוצאין ידי חובה בלילה הראשונה בזה, כי עתה אנו צריכין לאכל דיקא "לחם עני" - שמזכיר את העני שבמצרים, להורות, שעתה עדין אין לנו עשירות, כי עניים ואביונים היינו במצרים, רק עתה השם־יתברך בחסדו ממשיך עלינו שפע העשירות, על־כן צריכין לאכל לחם המשמר דיקא מחמץ, דהינו לחם הנלוש במים, לשמרו היטב מחמץ, כדי שעל־ידי שמירה הזאת נשמר את שפע העשירות הבאה עלינו עתה, לשמרה מאחיזת הכעס שהוא בחינת חמץ, כנ"ל: