# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/61/2/

וביותר עשו הרחקה מהזק ראיה, כי איתא שם במאמר 'גזלה' שיש כח בהחמדה לגזל ממון חברו, עין שם. ועקר התאוה והחמדה הוא על־ידי ראית העין, כמו שכתוב (במדבר טו, לט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", כי 'העין רואה והלב חומד', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (במדבר רבה י, ב), ועל־כן על־ידי ראית העין יוכל לגזל חברו ולהזיקו, על־ידי הקנאה והתאוה והחמדה שבאה על־ידי ראית העין, כי יש כח בהחמדה לגזלו ולהזיקו, חס ושלום כנ"ל.

גם עקר פגם הברית תלוי בעינים, והוא עקר הרע, וזה בחינת רע־עין שמזיק מאד, כי הרע נאחז ביותר בעינים מחמת ששם נאחז פגם הברית כנ"ל, ועל־ידי פגם הברית באין כל הקללות, כמו שכתב רבנו שם על פסוק (דברים יא, ז): "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה". ועל־כן בלעם שהיה רע־עין בכל מה דאסתכל אתלטיא (שכל מה שהוא מסתכל – מתקלל) כנ"ל. ועל־כן יוסף שהיה שומר הברית, על־כן לא שלט בזרעו עין הרע, כנ"ל.

גם איתא שם במאמר 'ויאמר בעז' הנ"ל, שכשהאילנות שהם הנפשות הם כתקונן ועושין רצונו יתברך, אזי עיני בעל השדה מאירות, בבחינת 'שדה צופים', ולהפך נחשכין עיניו, חס ושלום, בבחינת 'שדה בוכים', עין שם. ועל־כן ביותר צריכין האילנות שיהיו נשמרין מרע־עין, כדי שלא לפגם ולהחשיך עיני בעל השדה, חס ושלום כנ"ל, כי אור עיניו הם כפי תקון האילנות, כנ"ל: