# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/61/4/

וזהו גם־כן שהצריכו לבנות כתל בין השתפין שחלקו, משום הזק ראיה כנ"ל. וזהו שאמרו (בבא בתרא ב.): 'הכל כמנהג המדינה', כי יש שבונין כתל עבה ששה טפחים ויש חמשה טפחים וכו'. כי ההרחקה שבין החולקין היא בבחינת הרחקת האילנות שלא יכחישו זה את זה, ועל־כן משתנה לפי המקום, כי יש מקום שצריך הרחקה ביותר כדי שלא יכחיש זה את זה, ויש שאין צריך הרחקה כל־כך כדרך האילנות, כנראה בחוש, שאין כל האילנות ולא כל המקומות שוין בהרחקה שבין האילנות, כי יש מקומות ואילנות שהם מכחישים ביותר זה את זה וצריך הרחקה יתרה, וכן להפך, כמו כן לענין הרחקה בין השתפים החולקים, שהוא גם־כן בבחינת הרחקת האילנות כנ"ל, על־כן משתנה ההרחקה לפי המקום. וזה שאמרו כמנהג המדינה כנ"ל, כי לכאורה קשה, למה ישתנה המנהג בין המקומות בעבי הכתל, הלא אין צריך הכתל כי אם שלא יראו זה את זה ודי במחצה כל שהוא? אך הוא בבחינה הנ"ל, בשביל הרחקה שלא יכחיש זה את זה, וזה משתנה לפי המקום, כנ"ל.

ויש לרמז בזה, במה שאמרו רבותינו ז"ל במשנה (שם): 'השתפין שרצו כו' בונין את הכתל וכו', והטעם משום הזק ראיה. על־פי מה שכתב רבנו ז"ל (סימן כג), שתקון להנצל מתאות ממון הוא להסתכל על שרש השפעת הממון, ושם הוא כלו אור צח, ומי פתי יסור להתאוות לממון הגשמי וכו', עין שם. גם איתא בדברי רבנו במקום אחר במאמר 'בודיא' שב'סבי דבי אתונא' (סימן כה) שבהממון מלבש גונין עלאין, והם בחינת 'כתל', בחינת 'כ"ו ת"ל', שהוא בחינת שם הקדוש שמשם הגונין, והוא תל שהכל פונין בו והכל תאבין להסתכל בו.

וזהו השתפין שרוצין לחלק - ואזי צריכין לשמר מהזק ראיה, אזי בונין את הכתל הנ"ל, שצריכין לתקן ולבנות בחינת הכתל הנ"ל, שכל עיניהם יביטו ויסתכלו רק על אותו הכתל, דהינו בחינת הגונין עלאין המלבשין בהממון כנ"ל, ואזי בודאי לא יזיק אחד את חברו בהזק ראיה, כי הזק ראיה הוא רק מרע־עין, דהינו שהוא מקנא את חברו ומתאוה לממון חברו, ועל־ידי־זה עינו רעה בשל חברו ומזיקו. ועל־כן התקון הוא בנין הכתל הנ"ל, שהוא בחינת גונין עלאין, בחינת השרש שבקדשה, וכשיסתכל לשם - בודאי לא יסתכל ולא יחמד כלל ממון חברו ולא יזיק אותו בעין רעה כנ"ל. ועל־כן דיקא כשרוצין לחלק - צריכין להשתדל לעשות תקון בנין הכתל כנ"ל, אבל כל זמן שהם בשתפות אין צריכין לשמר מהזק ראיה, כי עקר יניקת הסטרא־אחרא שהוא הרע הוא ממחלקת, כמובא בדברי רבנו כמה פעמים (סימנים סב, רעז), ועל־כן כשרוצין לחלק, אז צריכין תקון משום הזק ראיה, שהוא רע־עין שיניקתו ממחלקת, אבל כשהם באחדות ובשתפות אזי אין לו כח, כנ"ל:

הלכות חלקת שתפות