# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/61/5/

וכן כל המחצות קרויין כתלים על שם זה, כי איתא בדברי רבנו (שם סימן סה) שכשרוצין להסתכל על התכלית, שהוא כלו טוב, כלו אחד, אזי צריכין לצמצם ולכון הראות לבלי להסתכל מן הצד, לבלי להסתכל כלל על חזו דהאי עלמא, ואזי יכולין להסתכל על התכלית, עין שם היטב. ועל־כן המחצות שהם גודרים גדר ומצמצמין הראות לבלי להסתכל על החוץ, לבלי לפזר הראות בחזו דהאי עלמא, רק לכון ולצמצם הראות אל הבית פנימה, ועל־ידי־זה יכולין להסתכל על התכלית כנ"ל.

ועל־כן הבית הוא מקום משמר ושם הוא השראת הקדשה, כי בחוץ הוא מקום שליטת החיצונים, אבל בבית שורה הקדשה, כמובא, וכדאיתא בדברי רבנו ז"ל (סימן י') שיש בחינת הר שדה ובית, ועקר הקדשה היא בבחינת בית, עין שם, וכמו שכתוב (ישעיה כו, כ): "לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך". כי הבית המקף מחצות שמצמצם הראות ועל־ידי־זה מסתכלין על התכלית כנ"ל, וזה עקר הקדשה, כי משם נשפעות ונמשכות כל הקדשות, ועל־כן בבית שורה הקדשה, ועל־כן הוא מקום משמר מן החיצונים, כי על־ידי שמצמצמין הראות ומסתכלין על התכלית - נמשך קדשה ונתגרשין החיצונים, ובשביל זה נקראת המחצה כתל, בחינת 'כ"ו ת"ל' הנ"ל, שהוא בחינת הגונין עלאין, בחינת שם הקדוש, תל שהכל פונין ומסתכלין בו, שהוא בחינת הסתכלות על התכלית, שהוא נעשה על־ידי המחצה שמצמצמת הראות כנ"ל, ובשביל זה נקראת המחצה כתל, על שם התכלית שיכולין להסתכל בו על־ידי מחצת הכתל, כנ"ל: