# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/61/6/

וזה שכתב רבנו נרו יאיר (סימן רסו) שצריך לבנות הבית בחכמה, בבחינת (משלי כד, ג): "בחכמה יבנה בית", ואזי נשפעין לשם כל ההשפעות, וכשפוגמין בזה ואין בונין הבית בחכמה אזי מתמסכן, עין שם. הינו שצריך לבנות הבית בכונה זו כדי להמשיך לתוכו חכמה, דהינו שעל־ידי מחצות הבית יכון הראות להסתכל על התכלית, ומשם נמשכין כל החכמות, כידוע, ומשם נשפעין כל ההשפעות, כי כל ההשפעות באין על־ידי חכמה שהוא שרש הכל, כמו שכתוב (קהלת ז): "החכמה תחיה", וכמו שכתוב (תהלים קד, כד): "כלם בחכמה עשית", ועל־כן הבית מסגל לעשירות כשנבנה כראוי בחכמה כנ"ל, וכן איתא לעיל, שבית הוא מקום העשירות, כנ"ל.

וזה בחינת המזוזה שקובעין בבית, שהיא בחינת המשכת החכמה אל הבית, כי המזוזה היא בחינת תורה, כי צריכה שרטוט וכל תקוני כתיבת ספר־תורה, וגם השתי פרשיות הם כלליות התורה, שהם קבלת על מלכות שמים ועל מצו‍ת, והתורה מחכמה עלאה נפקת, ועל־ידי־זה ממשיכין בחינת חכמה אל הבית, כדי שיהיה בבחינת (משלי כד, ג): "בחכמה יבנה בית" כנ"ל. ועל־כן המזוזה מסגל לעשירות, כדאיתא בדברי רבנו, נרו יאיר (סימן כג), כי חיות העשירות על־ידי חכמה כנ"ל, וכמובא עוד בכמה מקומות בדברי רבנו עין שם, שחיות עשירות שהוא בחינת מלכות על־ידי חכמה, עין שם. ועל־כן המזוזה אצל הפתח, כי דרך שם יוצאין אל החוץ ששם אחיזת החיצונים, כי בחוץ מתפזר הראות כנ"ל, ועל־כן הם סמוכין אצל הפתח כמובא (לקוטי־תורה, בראשית), ועל־כן צריך לקבע שם המזוזה שהיא בחינת חכמה, שעל־ידי־זה נתגרשין, כי חכמה היא שמירה מן החיצונים, כמובא: