# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/61/7/

וזה בחינת ארבע אמות שהוא שעור הבית ושעור מקום לכל דבר, ולענין חלקת החצר של השתפין. כי איתא (פרי עץ חיים הנהגת הלמוד) שארבע אמות הם בחינת ארבעה אלפין הנמשכין מארבעה מחין, שהם בחינת מחי המלכות, ועל־כן הבית, שהוא מקום ההשפעה והעשירות ועקר על־ידי החכמה כנ"ל, על־כן שעורו ארבע אמות, שהוא בחינת ארבעה מחין, שעל ידם שלמות הבית והשפעת השפע והעשירות כנ"ל. ועל־כן אם אין בבית ארבע אמות אינו חיב במזוזה (יורה דעה סימן רפו, סעיף יג), כי אין ראוי להמשיך לתוכו בחינת החכמה, כי אין בו שעור הראוי שהוא ארבע אמות, בחינת ארבעה מחין, כנ"ל.

וזה בחינת ארבע אמות שצריך לתן לכל פתח כשחולקין החצר, כי דרך הפתח נמשכת ההשפעה, בבחינת (תהלים עח, כג): "ודלתי שמים פתח", ועל־כן שם קביעות המזוזה שהיא בחינת חכמה, שהוא שרש וחיות העשירות כנ"ל. והיא מגרשת החיצונים שהם סמוכים תמיד אצל מקום ירידת ההשפעה לינק משם, חס ושלום, והמזוזה מגרשת אותם וממשכת ההשפעה רק לפנים אל הקדשה, ועל־כן צריך לתן לפני הפתח ארבע אמות, כדי שיהיה מקום מוכן להמשיך השפע שתרד ותכנס דרך הפתח כנ"ל, כי זה כלל - שהקדשה צריך מקום והכנה, כמובא (זהר אחרי סג:), ועל־כן לפני הפתח שדרך שם נכנסת השפע - צריך מקום ארבע אמות כדי שיהיה מקום מוכן להשפע, והשעור ארבע אמות שהוא בחינת המחין כנ"ל, כי הקדשה צריך מקום והכנה כנ"ל, כי הסטרא־אחרא הוא בבחינת אוירא דעלמא ואין להם על מה שיסמכו, אבל התורה והחכמה שבקדשה יש לה קביעות מקום, וכמובא במאמר 'בני לן ביתא באוירא דעלמא' (סימן כח), עין שם היטב. ומובן שם שהתורות וחכמות שבקדשה הם בחינת ארבעה אלפין, והם בחינת בית בקביעות, עין שם. וזהו שעור בית ארבע אמות, בחינת ארבעה אלפין כנ"ל, אבל הסטרא־אחרא אין להם מקום ואין להם על מה שיסמכו, ועל־כן צריך להמשכת השפע מקום ארבע אמות והוא לפני הפתח, כנ"ל.

וכן שעור חלקת החצר הוא גם־כן ארבע אמות, כי החצר הוא גם־כן מקום תשמישו של בני אדם שמנחין שם קניניו ועשירות של אדם, ועל־כן השעור ארבע אמות, שאזי ראוי לקבל ההשפעה והעשירות כנ"ל, כי ארבע אמות הם מקום ראוי להמשיך המחין שהם שרש ההשפעה כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא יא.) שארבע אמות שלפני הפתח כדי להניח שם חפציו מקדם שמכניסין אל הבית, כי קדם שנכנסין החפצים והעשירות, דהינו השפע לתוך הבית דרך הפתח כנ"ל, צריך מקדם מקום ארבע אמות, כנ"ל.

גם אפשר לומר, שארבע אמות של הפתח וארבע אמות שבחצר הם בחינת שני דלתין שדרך שם יורדת השפע, בבחינת (תהלים עח, כג) "ודלתי שמים פתח", כמובא בדברי רבנו נרו יאיר (סימן קלד), וזה בחינת 'ארבע אמות של אדם קונות לו', כי כל הקנינים על־ידי בחינת חכמה, בבחינת (משלי ד, ה): "קנה חכמה קנה בינה", שעל־ידי חכמה ובינה קונין הכל. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (נדרים מא.): 'אם דעה חסרת מה קנית' וכו'. ועל־כן הארבע אמות, שהם בחינת המחין, ובכל מקום שאדם עומד מתפשטין המחין שלו, שהם ארבע על ארבע אמות, ועל־כן הם קונין לו, כי כל הקנינים על־ידי חכמה כנ"ל, כי חכמה שרש הכל כנ"ל. ועל־כן גם חצרו וביתו של אדם קונה לו, כי הם בבחינת חכמה, בבחינת "בחכמה יבנה בית", כנ"ל: