# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/63/4/

וזה בחינת הזק ראיה, כי העקר תלוי בעינים, כי העקר התפתחות שתי הרוחות הנ"ל שהם שני יודין הנ"ל, הם בחינת עינים. כי איתא (עץ־חיים, שער יג, פרק ה), ששני העינים הם בחינת שני יודין, והחטם שביניהם הוא וא"ו, הינו בחינת אלף הנ"ל שהוא שני יודין ווא"ו, שזהו בחינת "פותח את ידך" הנ"ל, כנ"ל. ועל־כן מבאר שם שעקר הזק העשן שהוא בחינת חרון אף הוא לעינים, בבחינת (משלי י, כו): "כעשן לעינים", כי עקר התפתחות שתי הרוחות הנ"ל, שני היודין, בחינת כח ופעל הנ"ל, הוא בחינת שני עינים, שהם בחינת שני יודין כנ"ל, והחטם שביניהם הוא בחינת וא"ו כנ"ל, ועל־כן שם בחטם עקר רוח החיים, כי שם כלולים שתי הרוחות, כי עקר החיות תלוי בבחינת הוא"ו שהיא בחינת פתח, שהוא פותח וממשיך חיות מרוח דלעלא לרוח דלתתא, ועל־כן בהוא"ו שהוא בחינת החטם כלולים שתי הרוחות הנ"ל, כי הוא מבריח מן הקצה אל הקצה.

וזהו בחינת "רוח אפינו משיח ה'" המבאר שם, "רוח אפינו" דיקא, כי הרוח־חיים הוא בחטם, שהוא בחינת וא"ו שבין שני היודין שהם בחינת שני עינים כנ"ל, כי שם בבחינת הוא"ו כלול הכל, כי הוא ממשיך חיות מלמעלה למטה שזהו העקר, שזהו בחינת פ' ותח א' ת י' דך ראשי תבות ' אפי ' (פרי־עץ־חיים, שב ת, פרק כד), בחינת "רוח אפינו משיח ה'" כנ"ל, עין שם. כי מקדם היה חרון אף, 'חרון אף' דיקא, בחינת פגם הרוח־חיים שבחטם, ואחר־כך כשנמתק, עקר התקון כשזוכין לפתח על־ידי בחינת הפתח הנ"ל בחינת ואו הנ"ל, ולהמשיך החיים מרוח דלעלא בחינת יוד בראש, לרוח דלתתא בחינת יוד בסוף, שזהו בחינת רוח החיים שבחטם, שהוא בחינת וא"ו, בחינת "רוח אפינו" וכו' כנ"ל: