# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/64/14/

ועל־כן כל תקונו לעתיד הוא על־ידי בניו הצדיקים שיצאו ממנו, כי הם עסקו בתפלה הרבה, כי יסדו כמה מזמורים בספר תהלים, והם המשוררים בשיר על הדוכן, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י תהלים פח, א), כי כל התפלות והשירות והתשבחות הם נעשים על־ידי קבוץ הנ"ל, על־ידי בחינת שכנים הנ"ל, וזהו תקון למה שפגם כנ"ל. וזהו "צדי' ק כתמ' ר יפר' ח " (תהלים צב, יג) שהוא סופי תבות ' קרח ', שמרמז שעתיד להתתקן, כמובא בכתבי האר"י ז"ל (פרי־עץ־חיים, הנהגת הלמוד פרק א), על־כן נסמך מיד "שתולים בבית ה'" - "בבית ה'" דיקא, כי אז יחזרו ויהיו נבנים הבתים הנפלאים על־ידי קבוץ דקדשה שיהיה בשלמות, שזהו תקונו, כנ"ל.

ועל־כן אמרו בני קרח (תהלים מח, ב): גדול ה' ומהלל מאד בעיר אלקינו - "בעיר אלקינו" דיקא, שהוא ירושלים, ששם הבית־המקדש ששם בית התפלה, כי ירושלים בנויה מכל הבתים של כל ישראל - שנעשים על־ידי הצרופים של התפלות הנ"ל, בחינת (שם קכב, ג): "ירושלם הבנויה כעיר וכו', ששם עלו שבטים להודות לשם ה'", הינו שכל בנינה הוא בבחינת בית התפלה הנ"ל, בחינת "להודות לשם ה''. וזה שאמרו שם: "קרית מלך רב" וכו', בחינת "קרית עז" הנ"ל שאביהם פגם בה, בבחינת "אח נפשע מקרית עז", והם בשירתם אמרו שעתיד השם־יתברך לחזר ולתקן בתי התפלה הבנויים מהצרופים של הקבוץ הנ"ל, כי כל ישראל יתקבצו ויתאספו יחד עם כל השכנים, ובאו כל האבדים והנדחים והשתחוו לה' וכו' בירושלים (ישעיה כז, יג), ואז יתקים (תהלים קמז, ב): "בונה ירושלם ה' נדחי ישראל יכנס", כי כל הנדחים והאובדים, שהם בחינת (איכה ד, א): "תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות", יתכנסו ויתאספו לתוך ירושלים הבנויה להדות לשם ה' (תהלים קכב, ד), שהם בחינת רבוי הבתים הנפלאים הנבנים מהצרופים הנ"ל, שעל־ידי רבוי הבתים מאד מאד נתקבצין ונתכנסין השוכבין בחוץ ממילא לתוך הבתים, כי מקיפין ומסבבין אותן ברבוי הבתים הבנויים מרבוי הצרופים מאד, כמבאר בשיחותיו הקדושות בענין זה. ואז תהיה ירושלים "קרית מלך רב" (תהלים מח, ג), כי אז יתגלה ויתפרסם גדלתו יתברך על־ידי נפלאות וגבורת ורבוי הבתים הנוראים הנ"ל, ואז יתתקן מה שפגם קרח "ונפשע מקרית עז", כנ"ל.

וזהו שמספרים שם בכל המזמור מנפלאות הבתים והארמונות של ירושלים, כמו שכתוב (תהלים מח, ד־יד): אלקים בארמנותיה נודע למשגב וכו', המה ראו כן תמהו וכו', כאשר שמענו כן ראינו, בעיר אלקינו וכו', כשמך אלקים כן תהלתך על קצוי ארץ וכו', סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה וכו', פסגו ארמנותיה, למען תספרו לדור אחרון. כי כל מה שמשבח ומפאר ומספר מנפלאות בנין ירושלים והבתים והמגדלים והארמונות שלה, הכל כונתו על בחינת הבתים הנ"ל הנפלאים הנבנין על־ידי קבוץ הקדוש על־ידי תוספת שכנים שהם כל הנדחים שיחזרו ויתכנסו לתוכה כנ"ל, כי ירושלים היא מקום התפלה, כנ"ל.

ועל־כן 'מעולם לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים' (אבות ה, ה), כי ירושלים כל בנינה מבחינת קבוץ הנדחים שהם בחינת שכנים הנ"ל, בבחינת "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" כנ"ל, ועל־ידי תוספת השכנים הנ"ל אין צר ודחק לשום אדם, מחמת שכל מה שנתוסף שכן לקבוץ של התפלה - נתרבין הבתים מאד מאד, כמבאר לעיל שלא כמדת בשר ודם וכו' כנ"ל, ומשם נמשך הארה גדולה גם לבתי ירושלים הגשמיים שלא אמר אדם מעולם צר לי המקום בירושלים: