# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/64/2/

וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מִלְּהַזִּיק לִשְׁכֵנָיו, וַאֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת בְּבֵיתוֹ דָּבָר הַמַּזִּיק לִשְׁכֵנָיו אָסוּר, כַּמְבֹאָר כַּמָּה דִּינִים בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (חֹשֶׁן־מִשְׁפָּט סִימָן קנה), כִּי צְרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּין הַשְּׁכֵנִים וְלֹא יִהְיֶה בֵּינֵיהֶם שׁוּם שִׂנְאָה וְהֶזֵּק כְּלָל, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַשְּׁכֵנִים לְהִצְטָרֵף וּלְהִתְחַבֵּר יַחַד לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבֶּה בֵּית הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי מֻפְלָג מְאֹד כַּנַּ"ל. כִּי צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִשָּׁכֵן רַע, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת א, ז): 'הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רַע', וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים בְּכָל יוֹם: שֶׁתַּצִּילֵנוּ וְכוּ' וּמִשָּׁכֵן רָע, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה הוּא בְּעַצְמוֹ שָׁכֵן רַע לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת שָׁכֵן טוֹב, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי כז, י): "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" וְכוּ', כִּי צְרִיכִין לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל מֵאֵת ה', וְכָל מַה שֶּׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב עִם הָאָדָם, הַכֹּל מֵאֵת ה' בִּשְׁבִיל בְּחִירָתוֹ, וּבְוַדַּאי גַּם זֶה מֵאֵת ה' צְבָאוֹת יָצְאָה שֶׁהוּא יִהְיֶה שָׁכֵן אֵצֶל פְּלוֹנִי, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ יַחַד וְיִצְטָרְפוּ יַחַד בִּבְחִינַת צֵרוּפִים הַנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבֶּה בֵּית הַתְּפִלָּה וְכוּ', וְכַנַּ"ל.

עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל לְדַבֵּר עִם שְׁכֵנוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה 'טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ', וְלֹא לְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אִם הוּא יוֹדֵעַ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ - צָרִיךְ לְהָאִיר וּלְהוֹדִיעַ דִּבְרֵי אֱמֶת לַחֲבֵרוֹ, וְאִם לְהֵפֶךְ שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ - צָרִיךְ לְקַבֵּל הָאֱמֶת מֵחֲבֵרוֹ הַשָּׁכֵן אֶצְלוֹ, וְלִפְעָמִים שְׁנֵיהֶם מְקַבְּלִים זֶה מִזֶּה, בִּבְחִינַת: 'וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין'. וְאִם חֲבֵרוֹ שָׁכֵן רַע לְגַמְרֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבוֹ כְּלָל, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיְּקַלְקֵל אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת 'אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ', צְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: 'הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רַע', כַּנַּ"ל.

עַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד מִלְּהַזִּיק לִשְׁכֵנָיו, כִּי הַהֶזֵּק הוּא בְּחִינַת שִׂנְאָה וּמַחֲלֹקֶת, שֶׁהוּא פֵּרוּד לְבָבוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהִצְטָרֵף יַחַד לְהַרְבּוֹת בִּנְיַן בָּתֵּי הַתְּפִלָּה, אֲבָל כְּשֶׁנִּשְׁמָר מִלְּהַזִּיק לִשְׁכֵנָיו, רַק שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם אַהֲבָה וְאַחְדוּת, אֲזַי יִצְטָרְפוּ יַחַד לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַד שֶׁיִּתְגַּדֵּל הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְרַבֶּה בִּנְיַן בָּתִּים הַרְבֵּה שֶׁל הַתְּפִלָּה לְאֵין קֵץ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם:
