# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1048/65/2/

ובשביל זה צריכין לזהר מאד מלהזיק את חברו בין בגופו בין בממונו, כי כל ההזקות נמשכין ממזיקי עלמא שהם הקלפות והחשך המונעים מהתפלה, שהיא חיות הכל כנ"ל. וזה שהזהירו רבותינו ז"ל ביותר על הזק ראיה ואסרו לעשות חלון כנגד חלון וכו', כי עקר האור הוא השם־יתברך, כמו שכתוב (תהלים כז, א): "ה' אורי וישעי", וממנו יתברך נמשכין כל האורות שבעולם, ועקר האור הוא אמת, כמו שכתוב שם, ומשם כל אור העינים, בחינת (שם מג, ג): "שלח אורך ואמתך". ועל־כן השקר שהוא הפך האמת מזיק לעינים בגשמיות ורוחניות, כמו שכתוב בהתורה 'אמר רבי עקיבא' בסימן נא. אבל אור האמת של רב העולם הוא בבחינת חלון, כי עצם האמת שהוא בחינת אבן טוב, אין מי שישיגו, כי אם הצדיקים האמתיים הגדולים במעלה מאד.

אבל שאר העולם אפלו הכשרים והצדיקים קצת כל האמת שלהם הוא בבחינת חלון, שאף־על־פי שהוא אמת, אבל אין האמת ברור בתכלית הברירות, ועין שם מה שכתוב שם על מאמר רבותינו ז"ל: 'יש אומרים אבן טוב, ויש אומרים חלון', עין שם. וכל החלונות והפתחים שבבית, שדרך שם נכנס האור, נמשכין בשרשן מבחינת האמת הנ"ל, שהוא בחינת חלון, שהוא תקון התפלה שמשם כל החיות והאור של כל הדברים שבעולם.

ועל־כן צריכין לזהר מאד ביותר מלהזיק בראיתו, כי עקר הזק ראיה נמשך מחמת ששם באור העינים כרוך הבעל־דבר ביותר להתאחז שם - שיסתכל מן הצד הפך האמת, ועקר אחיזתו בהאמת שהוא בחינת חלון, שהוא בחינת האמת של רב העולם, כי מחמת שהאמת אינו בתכלית הברור, על־כן יש לו כח להתאחז בו להפך האמת לשקר. ועל־כן באמת אין תקנה לזה כי אם שיקשר עצמו לצדיקי אמת, שהאמת שלהם בתכלית הברור והזכוך, שהוא בבחינת 'אבן טוב', ששם אין להשקר שום אחיזה, והוא יכול להאיר גם בהאמת שלו, עד שיצא מתוך עמק החשך על־ידי האמת שלו שהוא בחינת חלון.

ועל־כן אסור לעשות חלון נגד חלון, כי החלון שהוא בחינת האמת של כל אחד מישראל, הוא משנה הרבה מהחלון והאמת של חברו, כי כל אחד מישראל כפי שרשו משבטו - שמשם נסח וסדר תפלתו, וכפי מעשיו - כן האמת שלו. ומזה נמשכים רבויי השנויים שבין אחד לחברו אפלו הכשרים והישרים, כי זה מתפלל בארכה וזה במהירות, זה בקול רם וזה בקול נמוך, וכיוצא בזה שנויים בענין תפלתם ועבודתם לאין מספר, אף־על־פי ששניהם כונתם רצויה באמת, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ה:): 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמים', כי אף־על־פי ששניהם כונתם באמת, אף־על־פי־כן האמת של כל אחד משנה מחברו.

ועל־כן אסור לאדם להסתכל בחברו לרעה, אף־על־פי שנדמה לו לפי האמת שלו שחברו אינו מתנהג באמת ואינו מתפלל באמת, כי מי יודע האמת של חברו, כי רק הצדיק האמת בחינת 'אבן טוב' יכול להסתכל ולהאיר בהאמת שהוא בחינת חלון של כל אחד ואחד מישראל, אבל שאר בני ישראל אפלו הכשרים שהאמת שלהם בבחינת חלון, אינו יכול להסתכל בהאמת של חברו, כי לפי דעתו יכול לטעות שאין בחברו אמת, מחמת שאינו מתנהג כפי דעתו, אבל באמת גם חברו כונתו אל האמת לפי מדרגתו ושרשו וכנ"ל.

וזהו בחינת האזהרה שהזהירו מאד שלא לעשות חלון נגד חלון, שלא יסתכל אחד בחלון חברו, שלא יזיקנו על־ידי ראיתו, כי החלון שעל ידו מגיע האור, שהוא בחינת אור האמת הנ"ל, אסור שיהיה כנגד חלון, שהוא בחינת אור האמת של חברו, שלא יסתכלו זה בזה, שלא יסתכל כל אחד בהאמת של חברו, שלא יזיקו זה את זה, כי משם כל ההזקות שבעולם, רחמנא לצלן.

כי מי שמשים לב להסתכל בעולם בענין רבוי המחלקת שבעולם, שמשם כל ההזקות ואריכות הגלות בעו‍נותינו הרבים, הכל נמשך בשרשו מהאמת של כל אחד ואחד, מחמת שלכל אחד ואחד נדמה לו שכונתו באמת ואין חברו מתנהג באמת, ומשם התחלת המחלקת חס ושלום, עד שאחר־כך נצמח מזה שבאים לשקרים גמורים ומחפים אותו באמת, כאשר מצוי כל זה בעו‍נותינו הרבים. ועל־כן הזהירו רבותינו ז"ל מאד שלא לעשות חלון ופתח, שלא יסתכלו עם האמת שלו שהוא בחינת חלון ופתח, בהאמת, שהוא בחינת חלון ופתח של חברו, שלא יזיקו זה את זה על־ידי־זה, חס ושלום, וכנ"ל: