# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/63/1/

ומבאר שם, שכל אדם צריך לדבר עם חברו ביראת שמים כדי להשאיר חליפות אחריו בן ותלמיד וכו'. ועל־ידי שמאירין הדעת בבן ותלמיד, על־ידי־זה זוכה להשגת המקיפים וכו'. וזה החכם כשזוכה להשגת המקיפים - צריך לעשות סיג לדבריו שלא יכנס בתוך קשיות ותרוצים שהם למעלה מהזמן וכו', כי יש דברים שאסור לגלותם, כי אם יגלה זה התרוץ בפני התלמיד יכנס בו מקיף חדש, שעל ידו תהיה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה, עד שיוכל לכנס בהשגת המקיפים שהם למעלה מהזמן, שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם, כי הם למעלה מהזמן, כי כל מה שהוא מגלה איזה שכל קשיא או תרוץ - יכנס בו שכל חדש שהוא בחינת מקיף כנ"ל, על־כן מכרח החכם לעשות סיג לדבריו - לדקדק ולזהר מה לגלות ומה שלא לגלות, באפן שלא יכנס בתוך קשיות ותרוצים שאין הזמן מספיק לבארם וכו'. ועל־ידי כלליות בן ותלמיד, על־ידי־זה מי שהוא איש חיל, ואינו ההפך שקורין שלימזלניק, הוא יכול לקבל בעת האכילה הארת הרצון וכו', כי הפרנסה נמשך מהמלכות וכו', והמלכות מקבל הפרנסה מן בחינת הידים שיש בים החכמה שמגלה הרב לבן ותלמיד, אשר שם מאירין המקיפים, שהם בחינת הארת הרצון וכו', עין שם כל זה היטב: