# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/63/3/

כי יש מקיפים שהם למעלה מהזמן שאי אפשר להשיגם בזמן ובימים כלל, אך גם המקיפים שאפשר להשיגם בהזמן בעולם הזה יש זמן לכל דבר לפי האדם, לפי חלקי נפש רוח נשמה שיש לו, כי הכל לפי מה שהוא אדם, כי כל אדם יש לו מקיפים לפי מדרגתו, ויש שהוא מקיף לזה, ואצל אדם אחר הגבה ממנו הוא נמוך משכל פנימי, כמבאר במאמר הנ"ל.

וכן בענין הזמן הוא גם־כן ממש כך, כי יש מקיפים שאצל הגבה במעלה הם בבחינת בתוך הזמן, ואצל הנמוך במדרגה ממנו אלו המקיפים הם אצלו למעלה מהזמן, ויכולין להבין דבר זה בפשיטות, כמו שרואין בענין השכליות הפשוטים, שיש דבר חכמה שבעל שכל יכול להבין אותו בחצי שעה, אבל הקטן ממנו אי אפשר לו להבין זה הדבר כי אם בשתי שעות, והקטן ביותר צריכין ללמד עמו כל השבוע עד שמסבירין לו זה הדבר, ויש דבר חכמה שהגדול במעלה מבין אותו היטב, אבל איש הפשוט אי אפשר לו להבינו, ואם נרצה להקדים לו הקדמות רבות ולסבב לו סבובים רבים כדי שיבינו - יכלה הזמן של כל ימי חייו ועדין לא יבין, כי לפי קטנות שכלו וקצר המשיג ועמק המשג - צריכין לו סבובים והקדמות רבות מאד כדי שיבינו, עד שלא יספיק הזמן להסביר לו זה הדבר הרחוק ממנו מאד, נמצא, שיש שכל המקיף שהוא למעלה מהזמן לזה ואצל הגבה ממנו הוא בתוך הזמן, וכמו כן בהאדם בעצמו, שלפעמים לפי מדרגתו עכשו - אי אפשר לו להשיג בשום אפן שכל המקיף הזה, כי הוא אצלו בבחינת למעלה מהזמן לפי מדרגתו עכשו, לפי חלקי נפש רוח נשמה שיש לו עכשו, אבל אם יזכה ברבות הימים למדרגה גבה יותר, לחלק נפש רוח נשמה גבהים יותר, אזי יהיה זה המקיף אצלו בבחינת בתוך הזמן ויכול להשיגו.

על־כן העקר הוא האמונה, ואסור לכנס בחקירות בקשיות ובתרוצים כלל בעניני הנהגות הבורא יתברך, כי "צדיק וישר הוא" (דברים לב, ד), וכל דרכיו משפט ולא עולתה בו, רק שאי אפשר לנו להבין דרכי ה' וצריכין להתחזק רק באמונה לבד, כמו שהאריך רבנו ז"ל בשיחתו הקדושה שהשיח בעת שגלה המאמר הנורא הנ"ל הנדפסת בשיחות הר"ן (סימן לב) דף י"א עמוד ג' (בדפוס ישן), המתחיל: 'צריך לחזק את עצמו באמונה' וכו', כי אם ירצה לתרץ איזה קשיא יהיה קשה אחר־כך קשיא אחרת יותר חזקה מבתחלה. ובזה שגו מאד כמה ספרי מחקרים שמביאים בספריהם כמה וכמה קשיות בעניני הנהגות הבורא יתברך ורוצים לתרצם והתרוצים חלושים מאד, כי אחר התרוץ אם ירצה להקשות יותר יוכל להקשות עוד קשיא יותר חזקה מבתחלה והדרא קשיא לדכתא ביתר עז, אשר בשביל זה הזהיר רבנו ז"ל מאד מאד לבלי להביט בספריהם כלל, אפלו בספרים שחברו גדולי ישראל, כי הם פוגמים ומזיקים את האמונה מאד מאד, רק העקר לבלי להתחיל לכנס בחקירות וקשיות כלל, ואם לפעמים בא עליו על דעתו איזה חקירה וקשיא - ירחיקנה מדעתו, ויאמין בה' כי צדיק ה' ואי אפשר להבין דרכיו, כי גבהו מחשבותיו וכו', ואז אם יחזק את עצמו תמיד באמונה יתרה ולא ידחק את השעה לתרץ דיקא קשיתו, אזי יזכה על־ידי־זה שיגיע למדרגה גבה יותר, ואז יאיר עליו ה', ויזכה להבין היטב מה שלא היה מבין בתחלה, כי על־ידי אמונה זוכין אחר־כך לשכל, כמובא במקום אחר בדברי רבנו ז"ל (סימן צא).

וכמו כן בענין הפרנסה הנמשך מהארת המקיפים הנ"ל - צריך להסתפק במה שיש לו, ואף אם נדמה לו שחסר לו מהכרח חיות שלו, יאמין כי הוא לטובתו ולא ידחק את השעה, רק ימתין ויצפה לתשועת ה' לבד, ואז יזכה שיתן לו השם־יתברך וימלא חסרונו בעתו ואז יהיה חייו חיים טובים תמיד, מאחר שלעולם אינו חסר לו כלום, רק תמיד הוא שמח בחלקו אשר חננו ה', אבל אם ירצה שהשם־יתברך יתן לו חסרונו מיד דוקא וידחק השעה, אז אפלו כשמשיג מה שחסר לו - תכף ומיד יחסר לו יותר וכו', כנ"ל, עד שבכל פעם תגדל דאגתו יותר ויותר בכפלי כפלים, עד שיכול לכנס בדאגות וחסרונות שלא יוכל לסבלם - שיקצרו ימיו וימות בלא עתו מרב הדאגות שיהיה לו אחר־כך בלי שעור, כי הם בבחינת למעלה מהזמן וכנ"ל, כי צריך להמתין עד יבוא עתו, כי השם־יתברך נותן לכל אחד את אכלו בעתו, וכמו שכתוב (תהלים קמה, טו): "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו", הינו השם־יתברך יודע ומשער מתי לתן ולהשפיע לכל אחד ממון ופרנסה באפן שלא יזיק לו, כי צריכין להמתין לקבל הפרנסה בעת שיהיה ראוי לה, דהינו שיהיו לו חלקי נפש רוח נשמה כאלו - שיוכל לקבל העשירות והפרנסה שלא יזיק לו, שלא יהיה אצלו בבחינת למעלה מהזמן, שאז חסר לו יותר מבתחלה, כמו בענין המקיפים הנ"ל, והבן היטב: