# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/63/6/

ועל־כן כל מה שהוא ביד האדם בחזקת שהוא שלו, כי עקר הממון והפרנסה נמשך מהידים שיש בים החכמה, שמשם מקבל המלכות הפרנסה, כמבאר במאמר הנ"ל, ועל־כן זה שהממון והחפצים בידו הוא נאמן שהוא שלו, ואין חברו יכול להוציא מידו בלא ראיה, כי כל ההכחשות הם בחינת פגם הרצון, כי כשמכחיש את חברו ורוצה להרס הגבול שלו ולגע בממון חברו, נמצא שהוא פוגם בהרצון הנ"ל, שהוא בחינת המקיפים הנ"ל שיש להם גדר וסיג כנ"ל, ועל־ידי־זה נפגמים הידים שיש בים החכמה שמשם הפרנסה שמאיר בה הארת הרצון, בחינת (תהלים קמה, טז): "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" כנ"ל, ועל־כן זה שהממון בידו - נאמן נגד חברו שאומר אמת והממון שלו ולא פגם ברצון, מאחר שהממון בידו שמשם מאיר הרצון, שמשם נמשך הממון וכנ"ל: