# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/64/1/

כל דבר שהוא ביד האדם הוא בחזקת שהוא שלו (חשן משפט, סימן קלג, סעיף א). על־פי התורה 'ויהי ביום השמיני' (בסימן ע'), עין שם.

והכלל שהעפר יש לה כח המושך וכו', וה צדיק האמת הוא ענו כמשה ומשים עצמו כעפר, על־כן הוא יסוד עולם, שיש לו כח המושך, והוא ממשיך כל ההשפעות לעולם, והוא ממשיך אלקותו יתברך למטה, כי הוא מקים את המשכן ששם נמשך אלקותו וכבודו יתברך, בחינת (שמות מ, לד): "וכבוד ה' מלא את המשכן". וכל בני אדם שבעולם ראויים שימשכו לזה הצדיק שהוא יסוד ושרש הכל, אך שיש כח המכריח שמפסיק ומרחיק ממנו, הינו שיש בני אדם שעל־ידי דבורם ומעשיהם הם מכריחים את בני אדם להפסיקם ולהרחיקם מהצדיק, ולפי כח המכריח כן מרחיק מהצדיק, ואחר־כך כשיפסק כח המכריח יחזיר וימשיך עצמו ויתקרב להצדיק שהוא בחינת עפר שיש לו כח המושך וכו', עין שם כל זה היטב: