# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/64/10/

וזהו שנוהגין בליל שבועות שאומרים ההתחלה והסיום של כל ספר, כי ההתחלה הוא בחינת כח המושך, והסיום הוא בחינת כח המכריח המפסיק. כי התחלת הספר של הנביא או התנא שהוא בחינת התחלת השגתו הוא בחינת כח המושך, שעל־ידי כח המושך המשיך השראת שכינתו עליו עד שזכה להשגה זאת, בבחינת (איוב כח, יג): "ומשך חכמה מפנינים". אבל כפי גדל תשוקת הצדיק להמשיך חכמתו יתברך אליו היה בלי גבול, עד שחס ושלום היה מתבטל חכמתו לגמרי, כי רבוי השמן גורם כבוי הנר כנ"ל, על־כן צריכין כח המכריח שהוא בחינת הצמצום כדי שיקבל החכמה וההשגה בגבול ובמדה, שזהו בחינת גמר וסיום הספר, שבהכרח שכל ספר יהיה לו סיום וגמר, והגמר והסיום נמשך מבחינת הכח המכריח המפסיק שהוא בחינת הצמצום והגבול כנ"ל. ועל־ידי שני כחות אלו עקר השגת הדעת האמת שהוא בחינת קבלת התורה כנ"ל, על־כן אומרים בשבועות ההתחלה והסיום של כל ספר, כדי להמשיך בחינת כח המושך וכח המכריח דקדשה, כי שניהם צריכים, כי על ידם עקר קבלת התורה, כנ"ל: