# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/64/15/

וזה בחינת (שיר־השירים א, ד): משכני אחריך נרוצה, משכני - לשון יחיד, נרוצה - לשון רבים, הינו כי על־ידי בחינת כח המושך שמאיר מלמעלה בנפש האדם על־ידי־זה הנפש נמשכת תמיד אחר השם־יתברך, אבל הגוף הוא בחינת כח המכריח הרוצה להפסיק כנ"ל, אבל העקר שיעמד האדם במלחמה זאת עד שיגביר הכח המושך על הכח המכריח, עד שגם הגוף "ישיש כגבור לרוץ ארח" (תהלים יט, ו), ויהיה נמשך אחר השם־יתברך וכנ"ל. וזהו משכני - לשון יחיד, כי עקר כח המושך מלמעלה הוא מאיר רק בהנפש, אבל אנחנו מתגברים להפך גם הגוף שהוא בחינת כח המכריח לבחינת כח המושך כנ"ל. וזהו אחריך נרוצה - לשון רבים, הינו שאנחנו נרוץ אחריך בשני הכחות יחד, בכח המכריח וכח המושך, בגוף ונפש, בבחינת (דברים ו, ה): "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" - 'בשני יצריך' כנ"ל, כי זה עקר הבחירה והנסיון של האדם, שיגביר כח המושך על הכח המכריח עד שיעבד השם־יתברך בשני הכחות דיקא, כי אין קיום לכח המושך כי אם על־ידי כח המכריח, וכנ"ל. וזהו בחינת מה שכתב אדמו"ר ז"ל (ב סימן מ"ט) בלקוטי תנינא, שהוא טובה גדולה מה שיש יצר הרע לאדם, כי עקר שלמות העבודה על־ידי־זה דיקא וכו', הינו כנ"ל: