# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/64/5/

וזה בחינת הנפת עמר שעורים וספירה, כדי להמתיק ולבטל הכח המכריח המפסיק ומרחק מהצדיק והתורה, שהם בחינת כח המושך, להמשיך את האדם לקרבו להשם־יתברך ולהמשיך אלקותו למטה. כי על־ידי הנפת עמר שעורים נמתק ונתבטל הכח המכריח והמפסיק בשרשו.

כי באמת בשרשו גם הכח המכריח והמפסיק הוא לטובה גדולה, כדי שיוכל לקבל האור בהדרגה ובמדה, שלא יהיה רבוי השמן גורם כבוי הנר חס ושלום, כידוע. כי כפי גדל כח המושך היו מתבטלין במציאות, כי כל דבר נמשך לשרשו, בפרט האדם שיש לו דעת לדעת ולהכיר את בוראו יתברך שזה עקר הדעת, על־כן היה נמשך להשם־יתברך יותר מדאי עד שהיה מתבטל במציאות, על־כן הוא טובה גדולה מה שברא השם־יתברך בחינת כח המכריח המפסיק שהוא מונע ומעכב רדיפת הדעת להכלל בו יתברך יותר מדאי, כדי שיוכל לקבל האור בהדרגה ובמדה, בבחינת (יחזקאל א, יד): "והחיות רצוא ושוב" - "רצוא" על־ידי כח המושך, "ושוב" על־ידי כח המכריח.

אבל מחמת שכח המכריח נמשך מבחינת צמצומים ודינים, על־כן כשנשתלשל למטה לפעמים נתהוים דינים גמורים שמהם יניקת הסטרא־אחרא והקלפות, עד שנתהוה מהם כח המכריח ומפסיק יותר מדאי, שהם כל המונעים והמפסיקים והמעכבים מלהתקרב להתורה ולצדיקים אמתיים ואינם מניחים להתקרב כלל, כי מהם נמשכים כמה בני אדם בעלי מחלקת, שהם מונעים ומפסיקים בכמה וכמה מיני מניעות מלהתקרב להצדיק האמת ולהתורה ולדרך האמת על־ידי דבוריהם ומעשיהם, שהם מרבים בדברי חכמות של הבל בכמה מיני לשונות של שקר וערמימיות, ומתלבשים עצמם במצות וחסידות כאלו הם רוצים בתקנתו וכו', אשר אי אפשר לבאר עצם רבוי דרכי דבריהם הרעים, אשר באים בשליחות הבעל־דבר להכריח ולמנע ולהפסיק את הישר־הולך מלהתקרב להשם־יתברך ולתורתו באמת. וכל זה הוא בחינת כח המכריח המפסיק מלהיות נמשך אחר הצדיק האמת שהוא בחינת עפר וכו', כנ"ל, אבל הכח המכריח המפסיק הזה בהכרח שיפסק ויתבטל, כי "אם יעלה לשמים שיאו וכו', כגללו לנצח יאבד" (איוב כ, ז), ואז בסור המכריח - ישוב ויתקרב במהירות גדול אל הצדיק האמת שיש לו כח המושך, וכמבאר שם בהתורה הנ"ל.

וזה אנו מתקנים על־ידי הנפת עמר שעורים וספירה שהם הכנה לקבלת התורה בשבועות, שהוא בחינת כח המושך להמשיך אלקותו יתברך למטה, ולהמשיך כל ישראל וכל העולמות התלויים בהם אליו יתברך, אבל מקדם צריכין לתקן ולהמתיק בחינת הכח המכריח המפסיק שלא יוכל להתגבר כנגד כח המושך הנ"ל להפסיק ממנו יתברך כנ"ל, על־כן מביאין עמר שעורים ומניפין אותו, שעל־ידי־זה ממתיקין כל הדינים בשרשן, כמבאר בכונות (פרי־עץ־חיים, ספירת העמר, פרק ד), כי שעורה הם בחינת חמש גבורות מנצפ"ך כפולים שמשם שרש כל הדינים (כמובא שם), שהם בחינת כח המכריח והמפסיק שנמשך מגבורות ודינים, כנ"ל.

ועל־ידי הנפת עמר שעורים ממתיקין הדינים בשרשן, ועל־ידי־זה נמתק הכח המכריח, שלא ישתלשל ממנו חס ושלום הכח המכריח והמפסיק דסטרא אחרא שרוצה למנע ולהפסיק ולהרחיק לגמרי מהצדיק ומהתורה ומהשם־יתברך וכנ"ל, רק אדרבא, שיהיה כח המכריח לטובה גדולה, כדי שיוכל לקבל האור בהדרגה ובמדה, בבחינת "רצוא ושוב" וכו', כנ"ל.

וזה בחינת ספירה שסופרין הימים לעמר, כי הימים הם בחינת מדות, כמו שכתוב (תהלים לט, ה): "ומדת ימי", ועל־ידי שסופרין הימים לעמר מתקנים הימים והמדות - כדי לקבל על ידם האור הגדול בשבועות בהדרגה ובמדה, על־ידי כח המושך וכח המכריח המפסיק בשרשם בקדשה, ששם שניהם לטובה גדולה, כי הם בחינת רצוא ושוב כנ"ל, שזהו בחינת האזהרה הגדולה שהזהיר והתרה בהם הרבה שלא יהרסו לעלות אל ה', כמו שכתוב (שמות יט, כא): "רד העד בעם וכו', והגבלת את ההר וכו', פן יהרסו לעלות" וכו', שכל זה הוא בחינת כח המכריח המפסיק בשרשו בקדשה שאנו ממתיקין אותו בכל ימי הספירה, כדי שנוכל על ידו דיקא לקבל האור בהדרגה ובמדה כל אחד לפי ערכו - בלי הריסה חוץ מהמדה, חס ושלום, ושלא ישתלשל מהכח המכריח דקדשה חס ושלום - כח המכריח דסטרא אחרא שרוצה למנע ולהפסיק לגמרי מהאמת, וכנ"ל: