# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/65-2/11/

וכל זה הוא בחינת ראש־השנה, כי כל עבודתנו בראש־השנה הוא לגלות ולהאיר ולהמשיך עלינו קדשת ארץ־ישראל, שהוא נחלתנו ומקור קדשתנו, כמו שמתחננים וצועקים כל ישראל קדם תקיעת שופר (תהלים מז, ה): "יבחר לנו את נחלתנו" וכו', וכמו שמבקשים בברכת שופרות: 'תקע בשופר גדול לחרותנו' וכו', שיקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ לארצנו, וכמו שכתוב (ישעיה כז, יג): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האבדים וכו', והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלם". כי עקר קדשת איש הישראלי הוא בארץ־ישראל - שיש לכל אחד ואחד מישראל חלק שם, וכפי מה שמקדש ומטהר עצמו - כן ממשיך עליו קדשת ארץ־ישראל, וכן זוכה להחזיק ולכבש חלק מארץ־ישראל, וכן להפך, חס ושלום, כפי חטאיו ופגמיו כן פוגם בקדשת ארץ־ישראל וכן נתרחק משם, כמו שאומרים: ומפני חטאינו גלינו מארצנו וכו'. כי עקר התגלות מלכותו יתברך שיתגלה על־ידי מלכות משיח שיבוא במהרה בימינו הוא בארץ־ישראל וירושלים, ומשם התחיל בריאת העולם ומשם כל התגלות אלקותו בעולם, כמו שכתוב (תהלים נ, ב): כי "מציון מכלל יפי אלקים הופיע", ועל זה מתפללין בראש־השנה: שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד וכו'.

אבל לכבש ארץ־ישראל אי אפשר כי אם על־ידי צדיקי אמת, ועל־כן נוסעין על ראש־השנה לצדיקים, כי "צדיקים יירשו ארץ" (תהלים לז, כט), והעקר על־ידי אמונת חכמים הנ"ל, שמאמין שכל דבריהם וכו', יש בהם רזין, שעל־ידי־זה נתגלה שכל הבריאה מלאה רזין עמיקין וכנ"ל, שזה נתגלה בארץ־ישראל ששם כל הקדשות וכל ההתגלות אלקות, בחינת "מציון מכלל יפי אלקים הופיע", וכנ"ל: