# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/65-2/15/

וזה בחינת ארבעה מינים, שעקר ההדור הוא בהאתרוג, שהוא (ויקרא כג, מ): "פרי עץ הדר", אבל אין מברכין כי אם על הלולב, כי הלולב שהוא כפת תמרים - זה בחינת הצדיק בעצמו, כמובא, בחינת (תהלים צב, יז): "צדיק כתמר יפרח", והוא מקשר אליו "ענף עץ עבת" - שהם בחינת תלת אבהן, שהם בחינת שרש וכלל שאר כל הצדיקים, וערבי־נחל שהם בחינת פושעי ישראל, כמובא (ויקרא רבה ל, יב), ועל־ידי־זה הוא מאיר בהאתרוג, שהוא מלכות דקדשה, שהוא התגלות אלקותו יתברך, בחינת (שם קמה, יב): "כבוד הדר מלכותו", שמתגלה על־ידי תלמידיו הכשרים, על־ידי תורתו ושיחותיו הקדושות שמאיר בהם.

ועל־כן עקר ההדור הוא בהאתרוג, כי הצדיק בעצמו אין לנו בו שום תפיסא כלל, רק משיחותיו הקדושות ותורתו הקדושה הוא מוריד עצמו אלינו בכמה מיני השתלשלות, על־ידי־זה מבינין שראוי להאמין בו, שעל־ידי־זה נתחזק האמונה הקדושה בהשם־יתברך ותורתו הקדושה, כי בכל דור ודור עקר האמונה נמשכת על־ידי הצדיק האמת הגדול במעלה.

ועל־כן בהלולב אין לוקחין עקר הפרי, כי אם העלין שהוא הלולב שהוא "כפת תמרים", כי בהצדיק בעצמו, בחינת (תהלים צב, יג): "צדיק כתמר יפרח", אין לנו בו שום תפיסא, רק כל הארתו בהעולם הוא על־ידי העלין והלולבין שהם בחינת שיחת חלין, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (עבודה זרה יט:) על פסוק (תהלים א, ג): "ועלהו לא יבול" - שאפלו שיחת חלין של תלמידי חכמים צריכין למוד, הינו כנ"ל, כי כל דבוריו ומעשיו הנראין כפשוט יש בהם רזין, וגם אפלו התורה שהוא מגלה - נחשבת גם־כן בערך קדשת השגת הצדיק בעצמו בפנימיותו, בבחינת עלין ולולבין שאצל הפרי, כי פנימיות עצם השגתו גבה ומרומם ונעלה מאד מאתנו, וכמו ששמעתי מפיו הקדוש. ודיקא על־ידי בחינת לולב שהוא בחינת עלין אצלו, בחינת שיחות, בחינת (שם קיט, צט): "כי עדותיך שיחה לי", על־ידי־זה מקשר עליונים ותחתונים כנ"ל, עד שמאיר בהעולם "כבוד הדר מלכותו", שהוא בחינת הדור האתרוג שהוא בחינת 'מלכות', כידוע.

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (סכה לא:): פרי עץ הדר - זה אתרוג הדר באילנו משנה לשנה - זה בחינת התלמידים הכשרים שהם בבחינת יהושע, בחינת (שמות לג, יא): "ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל", ולכאורה אינו מובן, כי הלא היה צריך לאכל ולשתות ולעשות צרכי הגוף בודאי, מכל שכן בדורות אלו איך אפשר לקים זאת? והלא התורה היא בכל אדם ובכל זמן. אך על־ידי אמונת חכמים בבחינה הנ"ל, שמאמין שכל דברי רבו ומעשיו הם מלאים רזין, על־ידי־זה אפלו בעת שאינו אצל רבו - אינו מש מתוך אהלו, והוא תמיד בבחינת "לא ימיש מתוך האהל". וזה בחינת אתרוג הדר באילנו משנה לשנה, שדר באילנו, שהוא בחינת רבו, בחינת אילנא רבא ויקירא, שמשם כל גדולו וצמיחתו, הוא דר בו תמיד משנה לשנה, בחינת "לא ימיש מתוך האהל" הנ"ל, וכל זה על־ידי אמונת חכמים הנ"ל, שיודע ומאמין שכל דבריו ותנועותיו הם מלאים רזין, שעל־ידי־זה בכל מה שמתנהג עמו מוצא בו דברי רבו ורמזיו, [כמו שכתוב (בסימן קפו) על ענין החסידים הכשרים שבמדינות קיר"ה, עין שם. וכמו שכתוב מזה בספר חיי מוהר"ן (סימן תקמד) בהמעשה של הצדיק רבי מרדכי זצ"ל], ועל־ידי־זה הוא תמיד מקשר לרבו, בבחינת הדר באילנו משנה לשנה. וזה עקר ההדור, בחינת "פרי עץ הדר", שהוא בחינת (תהלים קמה, יב): "כבוד הדר מלכותו", כי על־ידי תלמידים כשרים כאלו - נתגלה הדר כבוד מלכותו יתברך לכל באי עולם. וזה בחינת הנענועין שמנענעין בהארבעה מינים לכל הששה קצוות, זה בחינת רמזים שמודיעין לכל באי עולם על־ידי רזין ורמזים הנ"ל כי ה' הוא האלקים, בחינת (מלכים־א ח, ס): "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד":