# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hoshen-mishpat1/1154/65-2/16/

וזה בחינת (בראשית א, א): בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ - "בראשית" – 'בחכמתא' (תרגום ירושלמי), ובודאי נעלם בחכמתו יתברך רזין עלאין בכלל ובפרט, בכל פרטי הבריאה, בכל איבר ואיבר של כל בעל חי, ובכל עשב ועשב, ובכל פרט ופרט. אבל והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום - בחינת ארבע מלכיות, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (בראשית־רבה ב, ד), שהם יונקים מחכמות נפולות, שמהם כל החכמות חיצוניות של העולם, הן של המחקרים והפילוסופים, הן חכמות של שטות ושקר של שאר העולם, ומשם כל הגליות שבאו על־ידי־זה, כידוע וכמבאר במקום אחר (סימן ל; הלכות מכירה, הלכה א). ועקר הצרה הוא על־ידי החשך שעל פני תהום, שמרמז על הגלות הארך הזה הנקרא תהום, כמו שמובא במדרשים (שם ב, ד), כי עכשו נתפשטו חכמות רעות הנ"ל מאד והם בחינת תהום ממש כנ"ל. ועל־ידי כל זה, על־ידי בחינת תהו ובהו וחשך וכו' הנ"ל, על־ידי־זה נסתר ונעלם מאד מאד כל הרמזים ורזין עלאין המאירין בכל הבריאה בכלל ובפרט.

אבל ורוח אלקים – 'דא רוחו של משיח' (זהר ויחי דף רמ.), שהם בחינת צדיקי אמת, בחינת 'משה משיח', כמו שכתוב כמה פעמים (בסימנים ב, ט). מרחפת על פני המים – 'דא אנפי אוריתא', על־ידי־זה: ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור (בראשית א, ג) - "אור" 'דא רז', כמו שאיתא בתקונים (תקון ע, קכז:), כי על־ידי צדיקים אלו נתגלין ומאירין רזין בכל פרטי הבריאה, שעל־ידי־זה כל תקון הבריאה שעומדת על אמונה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות כד.): 'בא חבקוק והעמידן על אחת' וכו':